שלום רב, אני עובד בכבאות בתור כבאי ויש משמרות באמצע שבת. האם יש לי היתר לנסוע ולחזור ברכב בשבת לבית. מדובר על נסיעה של חצי שעה מהיישוב עד לתחנת כיבוי. הבנתי שיש היתר במשטרה לשוטרים להגיע ולחזור ע"י נסיעה ברכב בשבת. כמו כן אשתי אחות ויש הסעה בשבת ע"י גוי, אך רצינו לדעת האם יש אפשרות לנסוע גם ברכב. אשמח לדעת הרב.

שלום רב, כלל היסוד הוא שפיקוח נפש דוחה שבת, ולכן כל צורך מיידי בפעולה מבצעית כגון חיילים, שוטרים, כבאים וצוותים רפואיים הנדרשים להגיע להצלה, מצווה להגיע כמה שיותר מהר אף באיסורי תורה, ולכן מותר לנסוע לשם כך גם ברכב פרטי. אמנם כאשר מדובר במשמרות קבועות הידועות מראש, יש חובה להיערך באופן שימעט חילול שבת ככל האפשר. לכן, בכבאות לדוגמא, שיש הסדרי הסעה על ידי גוי הלוך וחזור, יש להקפיד להשתמש בהם, ולא לנסוע ברכב פרטי אלא כשאין אפשרות אחרת (וזאת רק בהלוך, ראה בהרחבה). לגבי המשטרה, מאחר והפעילות היא מבצעית ומתמשכת, גם החלפת המשמרות נעשית במסגרת פעילות זו וגם בחזרה יש ברכב משטרתי הרתעה מפני מחבלים, גנבים וכדו', ולכן הם רשאים לחזור אף ברכבם ע"י צ'קלקה כפי ההוראה ברבנות משטרת ישראל (וראה בהרחבה כמה אפשרויות חזרה לשוטרים). לגבי אחיות וצוותים רפואיים, יש לנסוע בהסעות שמקצים מטעם העבודה ע"י גוי, ורק בשעת הצורך כשאין אפשרות אחרת ע"י גוי ניתן להקל בהלוך ע"י נסיעה ברכב (ויש צד להקל יותר ברופאים ואחיות שאף במקומם עסוקים בהצלה ויש לעשות שאלת חכם באופן בפרטני). עם זאת, ההיתר להקל הוא בעיקר ביחס לנסיעה בהלוך. אך לגבי החזרה, לדעת רוב הפוסקים לא התירו "סופן משום תחילתן" אלא באיסורי דרבנן בלבד, ולכן יש להימנע מנסיעה עצמאית בחזרה, ולהקל בכך על ידי איסורים דרבנן כגון נסיעה ע"י גוי או באופנים וכדו'. כמובן שהדברים נכתבו באופן כללי ויש לעשות שאלת חכם על כל מקרה לגופו. מקורות והרחבה: בגמ' (עירובין מד:) נאמר: "כל היוצאים להציל חוזרים למקומן" ועוד מבואר שם שהתירו חז"ל לעדים לחלל את השבת כדי להגיע לבית הדין בירושלים ולהעיד על ראיית מולד הלבנה, אף שכבר הקדימו אותם אותם אחרים, והטעם לכך, שאם לא תתיר להם להמשיך בדרכם, הם עלולים להמנע מלצאת בפעם הבא, מחשש שלא יהיה צורך בעדותם (ראה ר"ה כא:). ומבואר שם לגבי היוצאים להציל, שיש ליוצאים אלפיים אמה לכל רוח, וגם זה נכלל בכדי שלא להכשילם לעתיד לבוא, ועוד עולה שם שבגלל החשש לפיקוח נפש התירו להולכים להציל לקחת את כלי זיינם, ובשעה"צ לחזור למקומם אף מרחק גדול מזה. ואם יד הגויים תקיפה, מותרים לחזור בכלי זיינם אף מרחק גדול מזה (ראה רא"ש עירובין פ"ד סי' ה', ב"ח ופרישה סי' ת"ז, וכן דייקו מהשו"ע סי' קכ"ט סע' ט' וסי' ת"ז סע' ג'). וז"ל הרמב"ם (שבת ב' כ"ג): "ומצוה על כל ישראל שיכולין לבוא לצאת ולעזור לאחיהם שבמצור ולהצילם מיד הגוים בשבת", ובנימוק ההיתר לחזור למקומם בכלי זיינם כתב, "כדי שלא להכשילן לעתיד לבוא". וכ"פ מרן השו"ע (סי' ת"ז סע' ג'): "כל היוצאים להציל נפשות ישראל מיד עובדי כוכבים או מן הנהר או מן המפולת, יש להם אלפים אמה לכל רוח ממקום שהצילו בו; ואם היתה יד כותים תקיפה והיו מפחדים לשבות במקום שהצילו, הרי אלו חוזרים בשבת למקומם ובכלי זיינם". להלכה נחלקו הפוסקים האם מחמת חשש שלא יצאו להציל בפעם אחרת, מותר לעבור על איסור תורה. דעת האגרו"מ (או"ח ח"ד סי' פ'), להתיר לרופאה שהגיע לטפל בחולה לחזור למקומו ברכב, שלא להכשילו לעתיד לבוא, שלא ירצה לצאת שוב ולטפל. לשיטתו התירו אף איסורי תורה, ומה שהגמ' ציינה רק היתר איסור דרבנן של יציאה מחוץ לד' אמות, כיון שהוא היתר גורף לכל היוצאים להציל. אולם הכרעת רוב פוסקי זמנינו (מנחת שלמה ח"א סי' ח', צי"א י"א סי' ל"ט, חזו"ע ח"ג חולה שיש בו סכנה סע' י"ט, שו"ת משיב מלחמה ח"א סי' י"ד-י"ט, שו"ת דבר חברון סי' שצ"ו, שש"כ עמ' תקל"ח), שאין להתיר ליוצאים להציל לעבור על איסורי תורה כדי לשוב לביתם כגון לנסוע ברכבם, אלא רק באיסורי דרבנן כגון בנסיעה ע"י נהג גוי וכדו'. וכעין המבואר בגמ' לעיל, שנתנו להם אלפיים אמה לכל רוח. ולכן היוצאים להציל רשאים לחזור ע"י איסורי דרבנן כדי לשוב לביתם, ומותר אף להזמין גוי שיקח אותו כיון שאמירה לגוי מדרבנן. ובפשטות ההיתר הוא מעבר לאלפיים אמה דרבנן. אך מעבר לי"ב מיל, נחלקו רבותינו הראשונים והאחרונים. דעת מרן השו"ע (סי' ת"ד סע' א') כרמב"ם וכרי"ף שהאיסור מדאו'. וכן דעת רוב הפוס', אולם ע' בערוה"ש (סי' שצ"ז סע' ב') שרבים נוקטים שהאיסור מדרבנן. כמו כן יש להוסיף שדעת הגרע"א ושו"ע הרב (סי' ת"ד) ע"פ תשובת הרמב"ם סי' ש"י, שאין איסור תחומין אלא ביציאה מרה"ר, אך לא כשיוצא מכרמלית, ועוד יש מקילים שאין איסור תחומין בנסיעה ברכב הגובה עשרה טפחים מהקרקע, ויש מקילים שאין איסור תחומין כשגוי מסיעו ואינו יוצא בעצמו (ראה כל זה בס' הנפלא תורת המחנה פרק ל"ו הע' נ"ה שהביאו עוד צדדים להקל). ולכן בעת הצורך ניתן להקל אף ביציאה למרחק גדול מי"ב מיל. ויש לציין שנחלקו הפוסקים, אם כל היתר החזרה הוא דווקא ביוצאים להציל שיש חשש שהתרשלו לעתיד, אולם באנשים שזו עבודתם ומתפרנסים ממלאכת הצלה אין לחוש שיכשלו לעתיד לבוא (ע' בשו"ת היכל יצחק או"ח סי' ל"ב שכל היתר החזרה לא נאמר אלא למי שמתנדב ויש חשש שיתרשל לעת"ל, וראה בעמוד הימני סי' י"ז שנטה לומר שגם בשכירים יש לחוש שהתרשלו בעתיד). לכן למעשה, באופן כללי כל העוסקים בהצלת נפשות, כגון שוטרים וחיילים, רופאים ואחיות וכבאים, כאשר מדובר בצורך מיידי או בהקפצה מבצעית, מותר ואף מצווה לחלל שבת כדי להגיע במהירות ולבצע את תפקידם, ולכן מותר לנסוע גם ברכב פרטי לצורך כך. אמנם יש לחלק בין מקרה של צורך מיידי ובלתי צפוי לבין מצבים של משמרות קבועות הידועות מראש. כאשר מדובר במשמרות קבועות, יש להיערך מראש באופן שימעט ככל האפשר חילול שבת. לגבי כבאים, מאחר ויש להם משמרות קבועות, וכפי שהתברר שיש עבורם הסדרי הסעה על ידי גוי הלוך וחזור בשבת (וכן הונחו בכך ע"י רב הכבאות כפי שאמר לי ובהוראת הראשון לציון הגר"י יצחק יוסף שליט"א), יש לעשות כל השתדלות להיצמד להסדר זה, ולא לנסוע בהלוך ברכב פרטי אלא כאשר אין כל אפשרות אחרת, ובפרט כדי לשמור על קיומם של הסדרים אלו. ואין להתיר בשביל נוחות כזו או אחרת, לנסוע ברכב בחזרה. לגבי המשטרה, מתוך בירור עם כמה מרבני המשטרה (הרב אליעד בן דוד והרב חנוך וסרמן), ההוראה של רבנות המשטרה בהכוונת גדולי ישראל (הרבנים הגאונים הרב יצחק זילברשטיין, הראשל"צ הרב יצחק יוסף, הרב אשר וייס ועוד שליט"א), מאחר ובפועל הגעה למשמרת זה לצורך פיקוח נפש, ובאופן כללי, לא מתירים חזרה עם רכב פרטי. ולכן יש אפשרות ע"י נהג גוי, אפשרות שניה ע"י ניידת משטרה והנוכחות בכבישים גורמת להרתעה מפני מחבלים, גנבים וכו'. ויש לראות בכך פעילות מבצעית (והגר"י זילברשטיין סובר שלהם אין זה נקרא חזרה אלא כמו יציאה). ויש עוד אפשרות לחזור עם רכב אזרחי עם צ'קלקה וגם בכך יש לראות כחלק מפעילות מבצעית. כאפשרות אחרונה יש דרך לחזור עם רכב אזרחי שאין בו צ'קלקה והתירו זאת מתוך הבנה שצריך את המרווח נשימה והמרקם המשפחתי וכו', וסייגו זאת באופנים שלא תשחק קדושת שבת, ע"י שישים שלט המורה על כך שזה רכב משטרתי וכדו' ויעשה שינוי כזה או אחר כדי שיזכור שמדובר בשבת, וכמובן יהיה ערני למתרחש בדרך. לגבי אחיות וצוותים רפואיים, שמעתי כי מאחר ועבודתן מתקיימת גם בשעות לא שגרתיות במשך כל ימות השבוע, נהוג להסדיר עבורן הסעה על ידי גוי, וכך יש לנהוג גם בשבת. עם זאת, כאשר אין אפשרות לכך, או כאשר יש חשש לפגיעה בתפקוד לרשלנות עתידית אם לא יתאפשר להן להגיע בנוחות, וכן כשיש עוד סיבות שאין כאן המקום לפרטן, יש מקום להקל ולאפשר נסיעה ברכב פרטי. עם זאת, יש להדגיש באופן כללי, כי ההיתר להקל בעת הצורך נאמר בעיקר ביחס לנסיעה להלוך בלבד, דהיינו לצורך ההגעה להצלה או לתחילת המשמרת. אולם לגבי החזרה, לדעת רוב הפוסקים לא התירו "סופן משום תחילתן" אלא באיסורי דרבנן בלבד, ולכן אין להתיר חזרה בנסיעה הכרוכה באיסורי תורה, ולכן יש להקל בזה על ידי גוי וכדו'. למעשה, הכל תלוי בנסיבות המקרה, ברמת הצורך ובאפשרויות הקיימות, ויש לעשות שאלת חכם בכל מקרה לגופו, במקומות שניתן להיערך לכך מראש כגון שיש משמרות קבועות וידועות מראש. בברכת השבת,