קורא לי מדי פעם שאני מגיע מאוחר מאד הביתה כשאני עייף (לאחר חצות), ורק כשאני כבר בתוך המיטה לפני קריאת שמע על המיטה אני נזכר שלא התפללתי ערבית. האם יש עלי חובה לצאת מהמיטה ולהתפלל כשאני יודע שתפילתי לא תהיה ראויה להקרא תפילה בגלל העייפות והמחשבות שיהיו לי בזמן התפילה? האם משום שתפילת ערבית במקורה היא רשות, אפשר להקל במקרים כאלה ולהסתפק רק בקריאת שמע שהיא דאורייתא ולא לטרוח ולהתפלל את כל התפילה?

תפילת ערבית היא רשות, אבל כבר קיבלו כל ישראל עליהם את התפילה הזאת כחובה. לכן נראה לי שתתפלל תמיד בזמן, גם אם זה יהיה ביחידות, כדי שלא תגיע למצב כזה בו תזכר שלא התפללת אחרי שתשכב כבר במיטתך.