חשיבות תפילה במקום הלימוד

מה חשיבות התפילה בישיבה והאם אדם שלומד טוב יותר בלילה והולך לישון מאוחר, צריך לקום לתפילה שבישיבה?

לתפילה בישיבה יש חשיבות משתי סיבות עיקריות, הראשונה מצד האוירה, והשניה מצד ההלכה. בתחילה לא היו ישיבות, כל יהודי היה הולך ללמוד בבית הכנסת שלו, אלא שנחלשו הדורות, וראו שלימוד עצמאי הוא קשה. לכן הוקמו הישיבות כדי שיהיה לימוד משותף, ושכולם ילמדו ביחד עם מגיד שיעור מסודר. ואכן, לא לכל אדם יש מרץ ויכולת התמדה כדי להתעלות בתורה, ותחושת ה"יחד" היא זו שמחזקת את כוחו של הפרט. אין כל ספק שלו היתה הישיבה מתפללת כל בוקר יחדיו, בבחינת "יחד כולם קדושה", התפילה היתה שונה בתכלית השינוי, וההתעלות בה היתה גבוהה יותר. גם מצד ההלכה יש ערך לתפילה במקום הלימוד. "רבי אמי ורבי אסי אף על גב דהוו להו תליסר בי כנישתא בטבריא, לא הוו מצלו אלא ביני עמודי היכא דהוו גרסי". יש הפוסקים שאפילו כאשר אין לאדם מניין, ראוי שהוא יתפלל במקום תלמודו, ואל ילך להתפלל במקום אחר. זו אמנם דעה בפוסקים שאיני מכריע כמותה, אולם יש בה בודאי כדי ללמד על חשיבות התפילה במקום הלימוד. ומובן שכשיש לאדם אפשרות להתפלל בישיבה, במניין, אין כאן כל צד של התלבטות. כמובן, שאם מישהו הפסיד את התפילה בישיבה מחמת אונס כלשהו, הוא אינו צריך להפסיד את התפילה במנין. דרכנו אינה דרך הכפיה, אולם נכון לצור מצב שכולם יבינו את חשיבות התפילה בישיבה, יתגבשו יחדיו ואז התפילה בישיבה תהיה מוצלחת יותר. לאדם אסור לחשוב רק על נוחותו, הוא צריך להיות מודע להשלכות של אי הגעתו לתפילה בישיבה על חבריו. ואם כל תלמיד יותר על נוחותו האישית למען הכלל, זו תהיה תרומה גדולה מאוד לאישיותו. אין צורך לחשוב כל הזמן רק על המימוש העצמי, אדרבה, ראוי להתחנך לחשוב על הכלל כולו, ועל מה שהפרט יכול לתרום לו. בסופו של דבר, אם כך יהיו פני הדברים, כל הישיבה תרויח מכך, מפני שכל היום של התלמידים יראה אחרת, וכל הלימוד והתפילות יהיו באופן שונה, ובודאי שכל חודש אלול יראה אחרת, לו רק נשכיל להגיע למצב, שבו כל תלמידי הישיבה, יתפללו את תפילות השחרית והסליחות בישיבה. הגדרת מקום הלימוד לעניין תפילה, היא כל בית המדרש. אין קדושה בכסא מיוחד דווקא. כשערכנו את המפגשים בקיבוץ חמדיה, ישב כל אחד במקום שבו הוא ישב במפגש הקודם, ואחד האנשים שאל מדוע זה כך? ואכן זוהי שאלה עמוקה, מדוע אנשים נוהגים לעשות היום את מה שהם עשו אתמול, מדוע הם תמיד יושבים באוטובוס או בחדר האוכל באותו מקום בו התרגלו? כנראה שיש לאדם טבע שבו הוא ממשיך לעשות היום את מה שעשה אתמול. כל עוד דבר זה אינו מפריע, אין בכך כלום, אולם כאשר יש תוצאות שליליות לקבעון זה, כגון מריבה על מקום הישיבה בבית הכנסת, או חוסר ריכוז בתפילה, אם מישהו תפס את מקומך, אין ערך לשמירה על הכיסא הקבוע. וכך גם בלימוד אין צורך לקבוע מקום מסוים בבית המדרש אלא לדעת שהמקום הוא רק אמצעי, ואינו מטרה שכדאי להשקיע זמן ומחשבה בהשגתה, ושניתן ללמוד בכל מקום ובלבד שיהיה בין כותלי בית המדרש.