בתשובתו של הרב לשאלה בכותרת הנ"ל, עונה הרב: לכשיתברר הסיכון רמתו וכמותו נצטרך לדון האם דינו כנסיעה או לא. המצב בפועל הוא כי אנשים נדרשים לשאלה ולא ניתן להמתין עם תשובה "לכשיתברר הסיכון רמתו וכמותו". ביישוב בו אני מתגורר וכך גם במקומות עירוניים רבים ישנה דרישה של תושבים להסיר את האנטנות תוך פגיעה לכאורה במשתמשי המכשירים הסלולאריים בסביבה ולא ניתן להמתין לסיום כל המחקרים בנושא שיתכן ויימשכו עוד שנים רבות. אם ישנו ספק בדבר הסיכון שבאנטנות הללו , אזי לכאורה הוא "ספק פיקוח נפש" ומה ההיתר להמשיך ולקיים את האנטנות, אלא אם כן נוכיח שמבחינה הלכתית גם אם בודאות היתה כאן סכנה ברמה כלשהי היינו מחוייבים לזהירות, אך לא נמנעים מהשימוש (כפי שקורה במכוניות). אם ההלכה תפסוק במקרה ויש ודאות בדבר הסכנה שאין לקיים את האנטנות, אזי חוזרת השאלה מה יהיה הדין בספק פקוח נפש?

אם אכן יש אפילו ספק פיקוח נפש יש להאבק נגד האנטנות. השאלה היא, האם יש אפילו ספק כזה או רק גחמה היוצרת פאניקה שבסיסה זניח. האם יש בידך מימצא מדעי רציני שמעלה חשש לפיקו"נ?.