בערוך השולחן סימן סט סעיפים לד- לט דן בשיעור זמן המליחה, ועולה מדבריו שאין מח’ בין הרמב"ם שמצריך חליטה לבין מנהגנו למלוח כשעה, משום שהרמב"ם דיבר על מליחה בשיעור של 18 דק’ ולכן צריך גם חליטה, ואנו נוהגים למלוח שעה ולכן א"צ בחליטה. אני שואל אם נוכל לסמוך על ערוך השולחן לכתחילה (ולא רק לצורך אורחים או בערב שבת) שלפי דבריו כל העדות יוכלו להסתפק במליחה של 18 דק’ ואחר כך לחלוט את הבשר.

לא נהגו כערוך-השולחן בזה, אלא רק לצורך חולה.