"והגית בו יומם ולילה" כך צוונו לעשות. מי שעוסק בתורה יום ולילה ותורתו אומנותו זוכה לעולם הבא. אדם שעובד במהלך היום ולומד תורה בערב "קובע עיתים לתורה" ומקיים את מצוות השם לא יזכה לעולם הבא, האם פרנסת האדם מונעת ממנו לזכות לעולם הבא?

מצות לימוד התורה היא ללמוד כמה שאפשר יותר. וכיון שרוב בני חייבים לעסוק במלאכה לפרנסתם אין עליהם לעסוק בתורה אלא לאחר השעות שהם עסוקים לפרנסתם. כמובן אם הם יכולים לצמצם את זמן עבודתם ויוכלו להתפרנס באופן סביר מן הנכון שיקיימו את המשנה הווי ממעט בעסק ועסוק בתורה. על כל פנים מי שלומד בזמן שהוא יכול יש לו חלק לעולם הבא. והגית בו יומם ולילה נאמר על בכל עת שאדם יכול עליו להגות התורה.