שאל את הרב

  • משפחה, ציבור וחברה
  • שאלות כלליות

מה היחס לערך אחדות העם?

undefined

הרה"ג דוב ליאור

כ"ה שבט תשס"ו
שאלה
מהו המקום הראוי שעלינו לתת לערך שמירת אחדות העם. האם הוא ללא גבול? האם יש מצבים בהם צריך לנהוג על-פי ’’מי לה’ אלי...’’? מה הערך של העם כאשר ה’ אינו במרכזו? הרי זה מה שמבדיל אותנו מעמים אחרים שמה שמאחד אותם הם אינטרסים כלכליים, בטחוניים, תרבותיים וכד’, האם הנסיון לשמור אל אחדות העם לא מעקבת את התקדמותו של החלק הבריא של העם לכינון מלכות ה’?
תשובה
הביטוי של "העם" מופיע לראשונה בחטא העגל. ושם אנחנו לומדים שאם יש לעם חולשה, אסור לנו לתת לזה לגיטימציה. בפרשת שלח-לך המרגלים משכנעים את העם לא לעלות לארץ-ישראל, אבל יהושע וכלב ניסו לשכנע את העם כן לעלות לארץ. וכתוב שם ש"כל העדה" בכתה. אם זה היה רצון העם, מדוע יהושע וכלב ניסו לשכנעם לעלות? אלא מכאן אנו רואים שאם העם עושה משהו לא נכון, כל מה שאפשר לעשות בשביל למחות יש לעשותו. בנוסף, מספר המדרש שכאשר אמרו ישראל במדבר "ניתנה ראש ונשובה מצרימה", באו בני לוי ונלחמו איתם, שלא ילכו חזרה למצרים, ובאותו זמן ניספו כמה משפחות מישראל. כשיש חולשה, יראי ה' עומדים כחומה בצורה בפני זה ועושים מה שאפשר לעשות נגד החולשה, שלא יראה חס-ושלום שנותנים לחולשות לגיטימציה. המטרה של אחדות העם אינה מקדשת את האמצעים, ואין לעשות מצוה של אחדות בעבירה של "הסכמה שבשתיקה" למעשי הציבור. לא לתת יד לחולשות, אלא לשמור על הפן הבריא של העם.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il