בזמן הגירוש הודעתי למפקדי שאיני מוכן לשרת. הם לא קראו לי. עתה שמעתי שעושים שוב מילואים ולא זומנתי. יש לי כבר ששה ילדים ולכן אני משרת בהתנדבות. האם כדאי לפנות אליהם ולהביע רצון להמשיך לשרת? ובכלל, מה עושים כנגד ההתדרדרות הקשה של הממשלה, שנראה כאילו רוצה להרוס את כל הטוב שבנינו?

לדעתי אין טעם להתווכח על שירות המילואים. אם לפי החוק אתה פטור, מוטב שתשחרר ובוודאי שלא תבקש שיגייסו אותך. אם ח"ו תפרוץ מלחמה תוכל לחזור ולהתנדב, אולם במצב הנוכחי אין טעם להתנדב. מה עושים? יש להשקיע בלימוד תורה, בחינוך הילדים, הרחבת המשפחה וטיפוחה, קירוב רחוקים. חשוב גם שתהיו מבוססים כלכלית, לא כדי לבזבז ח"ו אלא כדי לחסוך כדי לחנך את הילדים ולסייע להם לבנות בתים של תורה ועבודה. בסופו של דבר, הדוגמה האישית הטובה תשפיע על כל הציבור.