א. קשה לי לעכל את הקטע "הריני מוחל..." שבקריאת שמע שעל המיטה. הרי אם מישהו הרע לי, ואני הייתי חסר אונים מולו, אני תולה את תקוותי בה’ ובוטח שהוא יעשה צדק ו"יסגור את החשבונות". אז למה אני מבקש ש"לא ייענש שום אדם בסיבתי" אפילו אם הוא פגע בי "בין בגופי בין בממוני בין בכבודי בין בכל אשר לי" ואפילו אם הוא עשה את זה "במזיד", כנ"ל אם איזה גוף פגע בציבור שלנו בכלל? ב. אם ראובן תובע משמעון פיצוי על איזה נזק ששמעון גרם לו. אז האם שמעון לא יכול להשיב לו "אתה מחלת לי אמש בק"ש שעל המיטה, ולכן אני לא חייב לך כלום"!

א. אין צריך למחול למי שפגע בכוונה ואינו שב בתשובה. ומצטער על מה שעשה. ב. על חיובי ממון אין צריך למחול אלא זכותו לתבוע את הממון בחזרה. אך אם החייב השיב וגם מתחרט על הצער שגרם יש למחול לו על הצער שגרם. ג. אין מקום למחילה על רעה שעשו לציבור או לאחר. רק הנפגע הוא יכול למחול לאחר שפייסו אותו. ולא מישהוא אחר.