אדם לקח ביס ממזון כל שהוא (מזונות, לחם וכדומה) ושכח לברך, לאחר שבלע נזכר כי לא ברך, לפי מיטב ידעתי אסור לו לברך בגלל שאכל כבר. שאלתי היא מדוע. אם נגיד אדם דורך בטעות על מישהו ולא שם לב עבר שתי צעדים ופתאום הוא קלט שהוא דרך על מישהו מן הנימוס ודרך ארץ שאותו אדם יעצור ויבקש סליחה מאותו אדם, אז למה כאשר מישהו שוכח בטעות לברך למה אין לו את החרטה על המעשה ושיוכל לברך לאחר שכבר אכל?

הברכה היא ברכת הנהנין לפני האכילה, אם כבר אכל אין מה לעשות, אבל לעשות תשובה על כך ודאי צריך, להתחרט על כך. ואם אוכל עוד יברך לפני המשך האכילה, ואין בזה תיקון לשעבר. מה שהיה היה. אך יש דעה של המעדני יום טוב על הרא"ש ברכות פרק ז סימן לג שסובר שברכה על המשך האכילה מתקנת גם למפרע על מה שלא ברך קודם. הרב אברהם פרל.