1) מהו הגדר/ העיקר בגיור - האם הטבילה והמילה, או קבלת המצוות ? 2) יש בהלכה דיון במקרה שלא קיבל על עצמו מצוות וכן לא התברר סיבת גיורו, אבל על כל פנים הוא מל וטבל וכו’, ולכאורה איך יתכן שבית דין יגיירו באופן כזה בלי ללמדו תורה ומצוות וכו’ ? 3) כתוב בהלכה שבמקרה כזה - אזי לכל לראש צריך אחרי שהוא כבר התגייר לבדוק שהוא עומד בצדקתו - מה הכוונה? 4) מה קורה אם בכלל לא התברר צדקתו עדיין, אבל מצד שני הוא כבר התגייר כדין (מילה וטבילה) - האם כאן כבר אומרים שהוא גוי? 5) מה הכוונה חזר לסורו - אם הוא עושה עבירות, או אפילו עבודה זרה לתיאבון, גם זה נחשב, או רק להכעיס? 6) יש דיון שם אם יינו נסך גם למפרע, או רק מכאן ולהבא, איך נפס’ לבסוף בשו"תים?

1. עיקר הגירות הוא קבלת עול מצוות וכמו שכתבו הט"ז (סי' רס"ח סק"ט) והש"ך שם, אבל ברור שא"א להתגייר מבלי מילה וטבילה, עיין בשו"ע שם (סי' רס"ח ס"א). 2 לא יתכן. 3. הכוונה לוודא שאורח חייו הוא ע"פ תורה ומצוות. 4. כל שלא הוכח שהוא לא מקיים מצוות הרי הוא כיהודי גמור. 5. בדין חזר לסורו עיין בשו"ע חיו"ד (סי' רס"ח ס"ב) שכתב שם גר שנתגייר אפ' חסר לסורו הרי הוא כישראל מומר שקידושיו קידושין, כלו גר שנתגייר כדין גם אם חזר לסורו אין גירותו פוקעת ואם קידש אישה קידושיו קידושין, אלא שנחשב כמו ישראל מומר עם כל ההשלכות ההלכתיות בזה. (והשו"ע כתב דברים אלו גם בסעיף יב שם). אבל אם מלכתחילה לא קיבל עול מצוות בכלל ולא רצה לקבל עול מצוות ונתגייר (שאני לא יודע איך נעשה הדבר) ודאי שגירותו לא גירות כלל והרי הוא כגוי גמור, עיין בשו"ת אגרות משה חיו"ד ח"א (סי' קנ"ז) ובשו"ת יביע אומר ח"י חיו"ד (סוף סימן כ"ו). 6. מחלוקת זו הובאה בט"ז (סימן רס"ח ס"ק ט"ז) ובבאר היטב שם (ס"ק י"ז) ולהלכה נראה כדעת הפוסקים שיינו יין נסך רק מכאן ולהבא ולא למפרע, שאין לך לפוסלו עד שייוודע לך שהוא פסול.