- משפחה, ציבור וחברה
- המקדש והקרבנות
קריעה על ראיית מקום המקדש היום
שאלה
קבוצה של בנות יהודיות מצרפת מגיעה לארץ בתחילת אלול לשנת סמינר של קודש. ביום השני אנחנו מביאים אותן לכותל ורובן לא ראו את מקום המקדש לפחות 30 יום, גם אני בעצמי לא הייתי שם 30 יום.
לפי פשט ההלכה צריך לקרוע על ראיית מקום המקדש לפחות (כי על העיר העתיקה שיש בנייה מחדש שם וגם שליטה יהודית מלאה כבר לא נהגו לקרוע (פסקי תשובות ורב משה פיינשטיין), אמנם לא ראיתי ולא שמעתי שנוהגים לקרוע. שאלתי היא האם חייבים לקרוע גם היום על ראיית מקום המקדש חרב ו"לא ראיתי אינה ראייה" או שיש הנהגה אחרת ומאיזה טעם?
תשובה
אכן ראוי למי שבא מחו"ל ורואה בפעם הראשונה את מקום המקדש לקרוע.
לגבי מי שלא ראה את המקום שלושים יום לא ראיתי שנוהגים לקרוע ויש בזה קצת סברה כמו שלא נוהגים לברך שהחינו על ידיד שלא ראו אותו שלושים יום. וזאת מפני שיש תקשורת שבה רואים ושומעים ממרחקים ואין אותה ההתרגשות הפנימית של שמחה או צער בשעת הראיה שיש לבטא אותה בברכה.

כרם מודלת-יין הראוי למקדש
מכון התורה והארץ | ל ניסן תשע"ג

דגם קטן של מנורת שבעת הקנים
הרב עזריה אריאל | כ אדר תשפ"ג
מדוע לא עשו מעקה בבית המקדש?
הרב חיים שריבר | כ"ב אייר תשפ"א

בית המקדש השלישי ועבודת הקורבנות
הרב עזריה אריאל | א אב תשע"ה
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל .
השקפת עולמה של תנועת המזרחי
כ"א מרחשון תשס"ב
מאבק פרטי על ארץ ישראל
כ"א מרחשון תשס"ב
ישיבה לעומת עיירת פיתוח
כ"א מרחשון תשס"ב
מהו הדבר הנכון לעשות בכל עת?
כ"א מרחשון תשס"ב

איזה "זרוע" לקנות לפסח ואם אוכלים אותה
הרב נועם דביר מייזלס | ז ניסן תש"פ
גריסי פנינה בפסח
הרבנות הראשית לישראל | י"א ניסן תשע"ג

הכשרת סיר הנינג'ה לפסח
הרב נועם דביר מייזלס | ד ניסן תשפ"ב

משחת שיניים בפסח
הרה"ג דוב ליאור | ט"ו אייר תשס"ח
בשר וחלב
כולל הלכה בית אל | ח ניסן תשפ"ג
טבילת כלים
כולל הלכה בית אל | ט ניסן תשפ"ג

איסור תספורת אצל גוי
הרב נועם דביר מייזלס | ט ניסן תשפ"ג
