לפי שיחות של רב הרוש מברסלב אני למד שהכל נעשה ע"י הקב"ה ואין לנו מה לכעוס על עצמנו כיון שאנו לא מציאות כלל, בתחילת חיפושיי נחשפתי למרכז לקבלה בו למדתי שלאדם אחריות מלאה (!) לגורלו ושינוי המציאות בידיו. איפה האמת?

האמת אצל שניהם. אולם ברובד הגלוי והאנושי האמת היא שלאדם יש אחריות על עניני יראת ה'. חז"ל אמרו "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים". כוונתם שהקב"ה מנהל את כל העולם אולם בנושא של תיקון המוסר ועבודת ה' יש שם בחירה חופשית. הרמב"ם בהלכות תשובה כתב שני פרקים ארוכים שבהם הדגיש את האחריות של האדם למעשיו. הכפירה בבחירה חופשית ובאחריות האדם היא דבר הרסני שנוטל את כל היסוד של שכר עונש שהוא כלי העבודה שבהם הקב"ה מנהיג את עולמו. הביטוי שאמרו במרכז לקבלה [שאני מציע לך לבדוק היטב את טיבו] אינו מדוייק במובן שכל הגורל של האדם תלוי בידו. במובן החומרי ובתנאי החיים שלו אין זה נכון. יש חשבונות רבים לקב"ה ולפעמים נגזר על האדם להיות עני או בעל יסורין ולא תמיד ניתן לשנות את גורלו החיצוני. אולם נכון שהעולם הפנימי של האדם תלוי בו. האם הוא יהיה שמח או לא תלוי באדם עצמו. גם אדם עני יכול להיות שמח ולחילופין אדם עשיר יכול להיות מאד עצוב. מה ששמעת מהרב הרוש שאנו אין ואפס ואין לנו יכולת השפעה נראה לי שהוא התכוון שלולא רצון הקב"ה כך הדברים אמורים. יש לנו מקום בעולם שאנו יכולים לעשות משהו, אך זה תלוי בכך שהקב"ה רוצה בכך והוא מאפשר לנו לפעול בעולם. יש מצבים בהם הקב"ה מגביל את כוח השפעתנו. ויש הנהגה כללית שקוריאם לה הנהגת היחוד שבהנהגה זו הקב"ה משתמש בכל מה שאנו עושים לצורך קידום העולם והבאת העולם ליעודו ותפקידו. אולם הרמח"ל בספר דעת תבונות מאריך להסביר שאין הנהגה זו סותרת את הנהגת שכר ועונש שהיא קשורה לכך שהקב"ה נותן כוח פעולה לאדם. האדם הוא יכול לבחור בטוב ואז הוא יביא על עצמו חיים והוא יכול לבחור ברע ואז הוא מביא על עצמו מיתה. אלו פסוקים מפורשים בתורה ואין להכחיש אותם.