כתוב בתפילת "ונתנה תוקף" - "בראש השנה יכתבון וביום צום כיפור יחתמון.... מי יחיה ומי ימות... וכו’". הצדיקים, שעשו יותר מצוות מחטאים, נכתבים ונחתמים בספר חיים טובים, והרשעים, שעשו יותר חטאים ממצות, גזר דינם הוא שימותו. אם כן, איך כל האבות, האמהות ושאר צדיקי עולם, מתו, לא נראה לי שהם נחתמו לגזר דין מוות? ושאלה נוספת, למה יש לנו גם את ראש השנה, וגם את יום הכיפורים, ואחר כך את הושענא רבא. למה לא מסתפקים רק בראש השנה, או ביום הכיפורים?

באמת יש להבין את נושא המוות, בגלל הדברים שהזכרת, שמוות לכאורה זה בגלל חטאים, ואם כן איך יש מיתה לצדיקים. ויש בזה שני כיוונים ששניהם אמיתיים: א. מצד הכיוון שלך של חטאי צדיק, הגמרא אומרת במסכת שבת דף נד עמוד ב - דף נה עמוד א: "אמר רב אמי אין מיתה בלא חטא, ואין יסורין בלא עון. אין מיתה בלא חטא דכתיב הנפש החוטאת היא תמות, בן לא ישא בעון האב, ואב לא ישא בעון הבן, צדקת הצדיק עליו תהיה, ורשעת הרשע עליו תהיה וגו'. אין יסורין בלא עון דכתיב ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עוונם". זאת אומרת כמו שאמרת סובר שאין מיתה בלא חטא. שואלת הגמרא מה עם משה ואהרון צדיקי עולם מדוע הם מתו? "אמרו לו והלא משה ואהרן שקיימו כל התורה כולה ומתו? הוא דאמר כי האי תנא דתניא רבי שמעון בן אלעזר אומר אף משה ואהרן בחטאם מתו שנאמר יען לא האמנתם בי הא האמנתם בי עדיין לא הגיע זמנכם ליפטר מן העולם". יוצא שמשה ואהרון לא היו מתים בלא חטא, אלא שהיה את חטא מי מריבה שהיכו את הסלע במקום לדבר, ועל זה נגזרה עליהם מיתה. וצריך להוסיף שאף שודאי רוב מעשיהם של צדקות, ויש להם חטא קטן מאוד, אצל אנשים צדיקים חטא קטן נענשים עליהם בחומרה. ויסביר הדבר את כל מיתות הצדיקים, כי בכל אופן יש לכל אחד פגם קטן, סוף סוף מדובר באנשים. ולמרות שאצלינו לא היה נחשב לחטא כלל הפגם הקטן הזה, ולפחות היו מחפים המעשים האחרים על הפגם. אצל צדיקים הקדוש ברוך הוא מדקדק יותר. למרות שלמסקנה ודאי צריך לומר גם את הכיוון השני. אבל ודאי גם כיוון זה נכון. סך הכל מכל התנ"ך יש ארבעה שלא חטאו כלל, מקסימום עוד כמה, אבל רוב הצדיקים היה בהם איזה שהוא פגם קטן. ב. כיוון שני בגמרא שם: "ארבעה מתו בעטיו של נחש ואלו הן בנימין בן יעקב ועמרם אבי משה וישי אבי דוד וכלאב בן דוד." זאת אומרת שחטא אדם הראשון הוא הגורם למוות בעולם, וגם אדם שצדיק גמור הוא מת כתוצאה מהגזרה שאדם ימות. וכבר ידוע שהאר"י אמר על רבו, או שאמרו על האר"י, וכי יש באיש חטא משפט מוות - חיסרון של מיתה. ותלית אותו על עץ - תתלה שנגרם מחטא אדם הראשון, ולא בגלל חטאיו של אדם גדול כזה. זאת אומרת שהכל נמשך מפגם של חטא אדם הראשון שנקנסה מיתה. לגבי הדבר שישנם כמה ימי דין, כמו שהזכרת נכון, ולא מסתפקים ביום אחד, גם מצד שהקדוש ברוך הוא רחום, ונותן כמה אפשרויות לתקן. וגם מצד שלכל יום יש את הגדר המיוחד שלו. לדוגמא ראש השנה התיקון של החטאים על ידי המלכת הקדוש ברוך הוא עלינו, כללית אנחנו מקבלים עלינו מלכותו. ורוצים לעשות רצונו, גם אם פה ושם קורה איזו שהיא נפילה. לעומת זאת יום כיפור הוא תיקון החטאים באופן פרטי, וזה לאחר הקבלה הכללית של מלכות הקדוש ברוך הוא בעולם. הרב אברהם פרל.