בעת האחרונה חוזרת ושבה אליי הרגשה לא טובה בשל החשש שמא אצא מן העולם ועִמי חטא הלבנת פנים שלא ביקשתי עליו סליחה. המדובר במקרה שקרה לפני כ-30 שנה בהיותי ילד. עשיתי בעצמי מעשה לא טוב, וקבוצת ילדים שהיו בסביבתי חשבו שמי שעשה את אותו מעשה הוא ילד אחר בעל בעייה פסיכולוגית התנהגותית. אותם ילדים צחקו על הילד וגרמו להלבנת פניו ואילו אני שתקתי. אותו מעשה לא נותן לי מנוח. האם אני צריך לבקש ממנו סליחה? יש חשש רחוק מאד, שעצם הזכרת העניין תפתח פצע אצל אותו אדם.

אם אתה סבור שהוא יפגע מוטב שלא תבקש את סליחתו בצורה ישירה אלא תחפש דרך לפייס אותו ללא בקשת סליחה ישירה. כגון שתשלח לו איזה ספר או מתנה אחרת זכרון לימי הנעורים. או באיזה אופן אחר תמצא דרך לעשות לו נחת רוח.