אנו מאמינים כי לשון הקודש היא השפה בה נברא העולם (בראשית א:ח, רש"י שם ועוד). מה, לדעת הרב, טמון בכלל הדקדוקי כי אין בשפה העברית אותיות ’רישיות’ (Capital Letters)? בפרשת השבוע האחרון (שמות) ראינו את שתי האופציות לפירוש "הבה נתחכמה לו", אליבא דרש"י: לו - לעם ישראל או לו - למושיעם של ישראל. אם היו קיימות אותיות רישיות, הבעיה, לכאורה, הייתה נפתרת. כנ"ל לגבי "הוא יהיה ל לפה ואתה תהיה לו לאלהים" (שם) ועוד בדוגמאות רבות. האם זה בכוונה כדי לתת יותר מקום לפרשנות או שמא יש טעמים נוספים?

השפה העברית נחשבת כלשון הקודש ולכן ראוי יותר לשאול על מה שכן נמצא בה, ומה הטעם לכך, ולא למה אין בשפה מה שקיים בשפה אחרת שאיננה קדושה. בכל אופן במה שנוגע לתורה ניתן לומר כי כיון שהתורה ניתנה בצורה שניתן לקרוא בה צרופים שונים, אי אפשר היה לקרוא כך אם היו אותיות המכריחות אותנו לקרוא בדרך מפרידה ומגבילה את יכולת החיבור. בשאלתך השניה אתה צודק כי נראה שהתורה מכוונת לשני פירושים על פני השטח נראה שיש התנכלות לישראל, בעומק הענין יש כאן ניסיון להתחכם כנגד מושיעם של ישראל. כך הדברים מתאימים למה שאמרתי קודם.