אנחנו כהורים מודעים לזכותם של ילדינו הבוגרים לנהל את חייהם וחיי ילדיהם לפי הבנתם, וגם אם השקפתם בנושאים שונים כמו גידול ילדים וניהול בית שונה מהשקפתנו, אנו מכירים ברגישותם ונמנעים מלהשמיע את דעותינו בנושאים אלו. יחד עם זאת, אנו עומדים כעת לפני בעיה שמקשה עלינו להמשיך בדרך האיפוק בה נהגנו תמיד. אחד מנכדנו סובל מבעיית התפתחות חמורה. הוריו, ילדינו, מסתייגים מן הרפואה הקונבנציונאלית ועל כן הם נמנעים למעשה מכל טיפול, פרט לטיפול התנהגותי מסויים על פי שיטה המקובלת עליהם. ילדינו הם יראי שמיים וגידול הילדים הוא במרכז חייהם. אנו מעריכים מאוד את מסירותם למשפחתם, ומכירים בכך שהיגיעו להשגים חינוכיים נפלאים עם כל ילדיהם, אלא שבמקרה זה, אנו חוששים כי נגרם נזק לילד עקב איחור בהגשת עזרה מקצועית. בהעדר, למעשה, כל מערכת מעקב ממוסדת על טיפולם בילדם (כאשר הם מגיעים לביקורים נדירים בטיפת חלב הם מרגיעים את האחות כי הילד נמצא בטיפול, ובכך מסתיים המעקב), אנו חשים אחראיים למה שנראה לנו כעיכוב במתן טיפול חיוני לילד. מעבר לכל זה – מדובר בנכד שלנו! אנו במצוקה קשה. מה עצת הרב?

אם ילדיכם יראי שמים בודאי הם יתחשבו בעצת הרב שלהם. על כן אני מציע שתדברו עם הרב שלהם ותבקשו את חוות דעתו בנידון. ותפנו את ילדיכם לשאול בעצת הרב. אתם גם יכולים לשוחח עם ילדיכם ולומר להם שאתם בדרך כלל נמנעים מלהתערב ולייעץ, אבל במקרה הזה מחמת גודל האחריות אתם מביעים את דעתכם בתור בעלי נסיון, ומבקשים שהם יקשיבו לעצתכם ולפחות ילכו להתייעץ עם מומחה מקצועי לגבי הטיפול הנכון בילד.