מה הדין באורח שבירך על מה שהיה לפניו ולא התכוין על דברים נוספים שלאחר מכן הגיש לפניו בעל הבית, ומה הדין בבעל הבית לגבי עצמו שנמלך ורוצה לאכול בביתו דבר נוסף שלא חשב עליו?

לגבי אורח מבואר הדין במסכת ברכות ובשו"ע שמסתמא דעתו על דעת בעל הבית ולכן תמיד לא יברך גם אם לא היה לפניו. אמנם, בבעל הבית עצמו אם היתה לו מחשבה חיובית שדעתו לאכול רק את זה ולא יותר, אזי אם רוצה לאכול דברים נוספים חשוב 'נמלך' וחייב בברכה. אך מסתמא דעתו על כל מה שבביתו אף שלא היה ממש לפניו ולא יברך שוב בהביאו פירות נוספים.