מאימתי יקראו שלושה יהודים היושבים בדין כ’בית דין’? כלומר, ברור שהרכב של שלושה שופטים (גברים) היושב בבית המשפט המחוזי או העליון לא נקרא בי"ד אלא ערכאות. ברור שגם אם יקצו להם חדר בבניין של ביה"ד הרבני שבעיר - עדיין לא יחשב ההרכב לבי"ד, אלא לשלושה יהודים היושבים ודנים על פי חוקי המדינה. מה מגדיר שלושה יהודים גברים היושבים ודנים בסכסוך או ויכוח וכדו’ כבית דין, כלומר מאימתי אין עליהם איסור הליכה לערכאות? כדי להדגים את יישומיות הדיון: לדוגמה, האם יש איסור הליכה לערכאות בהתדיינות לפני דיינים שמקבלים שוחד (=לא על פי דין תורה) או שזה גדר אחר, כלומר שהם נחשבים דיינים אך לא הגונים או גדר אחר? האם שלושה תלמידי חכמים אמיתיים שדנים על פי דיני התורה, אף שלא עברו את בחינות ההסמכה לדיינות נחשבים לבית דין?

המדד היחידו הוא מהו ספר החוקים שלפיו דנים. אם דנים לפי השולחן ערוך, אזי זהו בית-דין של תורה. ואם דנים על-פי ספר חוקים אחר, אין זה בית-דין של תורה. ולגבי שוחד, זהו איסור אפילו לתת לשופט גוי, שכן אתה גורם לו שלא לדון כפי חוקי המדינה, כמבואר בספר "אורים ותומים". ובחינות הדיינות אינן קשורות, אלא שאם הם יודעים את ההלכה הרי הם יכולים לדון.