שאל את הרב

  • משפחה, ציבור וחברה
  • סדרי הדין והדיון
קטגוריה משנית
undefined
שאלה
שלום וברכה, האם דיין מחויב טרם תהליך ההתדיינות להצהיר בפני בעלי הדין על כשרותו וכשירותו לדון? כגון אם הוא חשוך ילדים? ישר כח ותזכו למצוות
תשובה
בס"ד שלום וברכה, הפוסקים דנו האם אדם שדן יחידי או דן בלילה צריך לומר לנידונים שיקבלוהו לדין, בשו"ת הרדב"ז (ח"ג, תקט) כתב: "כיון שהוא יושב ודן יחידי ובאין לדון לפניו הוי כאלו קבלוהו עליהם. והכי איתא בירושלמי דסנהדרין ר' אבוהו הוה יתיב דיין בכנישותא מדרתא דקסרין לגרמיה אמרין ליה תלמידוי ולא כן אלפן רבן אל תהי דן יחידי אמר לן כיון דאתון חמו לי יתיב דיין לגרמי ואתון לגבאי כמי שקבלוהו עליהם ותני כן בד"א שלא קבלוהו עליהם אבל אם קבלוהו עליהם דן אפילו יחידי..." ובהמשך כתב שע"פ זה מוסבר המנהג לדון בלילה וז"ל: "מכאן יש סמך ג"כ למה שנהגו לדון בלילה אפילו תחלת דין ... כיון דבעלי דינין באין לדון בלילה הוי כאלו קבלו עליהם דין לילה וכי האי דר' אבוהו דמייתינן לעיל". ואז שואל הרדב"ז אולי נחשוש לכך שלא כולם יודעים את הדין שאין לדון בלילה, וזה שבאו לפניו לא מורה שמקבלים אותו? ודוחה שכמו שבירושלמי לא חששו לכך שהבעלי דינים לא יודעים שאין דנים בדיין יחיד כך כאן. ובסוף דבריו כותב שלכתחילה כן להודיע לצדדים: "ואפילו כשבאין שני בעלי הדין ביחד, אני רגיל לומר להם אתם מקבלים עליכם דין לילה... והם אומרים הן ואני דן להם". וכ"כ הב"ח (חו"מ ה) עפ"י הירושלמי לענין לילה שאם באו לדון בלילה הוי כקבלו עליהם. ובשער משפט (ה, ב)מחלק בין פסול דוע לפסול שאינו ידוע. "באמת הדעת נוטה כסברת הב"ח דכל הפסולים היכא שבאו מעצמם לדון לפניהם הוי כקבלוהו עליהם, דכיון שדנין לפניהם אין לך אומדנא דמוכח גדולה שודאי קבלוהו עליהם. אך מ"מ לענין לדון בלילה ולענין אין עד נעשה דיין בעינן קבלה בפירוש דוקא, והוא ע"פ... תשובת הרשב"א (אלף קל) בשכיב מרע שצוה ואמר בפירוש שפלוני ופלוני יהיו עידי צואה וכל דיניה יהיו ע"פ אחד מהם דיכול הוא להעיד אלא שאח"כ לא ידון, ואף על פי שצוה השכיב מרע שיהיה דיין בדבר הוא סבר שיכול להעיד ולדון ורחמנא אמר לא ידון אחר שיעיד, עכ"ל. וא"כ הכי נמי לענין לדון בלילה נמי נימא הכי דאף שבאו מעצמם לדון בלילה הם סברו דיכולין לדון בלילה דלאו כו"ע דיני גמירי ורחמנא אמרה שלא לדון בלילה והוי קבלה בטעות... נראה עיקר דלענין לדון בלילה בעינן קבלה בפירוש דלא כהב"ח". ובשבו"י (ח"א קלז) כתב שדוקא ביחיד מומחה שמותר לו לדון יחידי אלא שמצות חכמים שיושיב עמו אחרים, כל שבאו לפניו מקרי קבלה. מה שאין כן בשנים או אחד שאינם מומחים או בשלושה רועי בקר שפסולים מדינא צריך קבלה בפירוש כמו בקיבל עליו קרוב או פסול. לכן לפי שער המשפט והשבות יעקב במקרה שהפסול שלא אינו ידוע עליו להודיע לצדדים, ואם הצדדים אינן יודעים את המציאות כגון גר שלא ידוע שהוא גר נראה שלכו"ע צריך להודיע. בברכה,
לחץ כאן לשליחת שאלה בהמשך לשאלה זו
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il