נושא מכירת חמץ הוא קשה בעיני, לא מצאתי במשנ"ב ובשו"ע מקור לאופן המכירה הקיים, רק לנתינה מפורשת של החמץ לגוי או השנאת השטח כאשר לגוי יש את רשות הכניסה לשטח + כסף. אשמח לדעת איך המנהג השתלשל לצורתו הנוכחית. כמוכן עלי לציין כי מנהג זה הביא לבעיות, חברה של אישתי לדוגמא שאינה שומרת שבת אך שומרת על הלכות פסח סיפרה לה כי שמה בארון סגור את כל מוצרי החמץ עד לאחר הפסח. לא היתה מודעת כלל לבעית בל יראה ובל ימצא. כמו כן אשמח לדעת האם ישנה בעיה להשאיר את המוצרים הבאים בבית בפסח והאם מותר להשתמש בהם: 1. כלי קפה פתוח. 2. בשר טרי קפוא. 3. תרופות למיניהם. 4. משחות שיניים ללא חותמת לפסח. 5. בשמים וכדומה. 5. גרעיני תירס (פופקורן). 6. אבקת אפיה.

אתה צודק שצורת המכירה הנהוגה היום היא השתלשלות מאוחרת שאינה כתובה בספרי הפוסקים הקדמונים. על כך נכתבו ספרים רבים. יש ספר שלם המבאר ענין זה ולא אוכל במסגרת זו להענות למבוקשך. אולם ודאי הינך צודק שגם במכירה הנהוגה היום יש לרכז את החמץ במקום מוגדר ובמקום שאין אדם יכול לגשת לשם בפסח בדרך שיבוא לקחת משם דברים, ובהלכה ענין זה מוזכר בעשיית מחיצה בין הדבר הנמכר לבין שימוש היהודי. לכן עדיף לשים את הדברים הנמכרים במרפסת או במחסן שאינו השימוש התמידי בבית. בפסח יש ללכת למקומות אלו רק בליווי עוד מבוגר. בכל אופן אין בידנו לזלזל במנהג ישראל ומנהג מכירת חמץ השתרש בכל קהילות ישראל. והחתם סופר באר שהוא מבוסס על כך שמהתורה ביטול מועיל. וחכמים הצריכו להוציא חמץ מהבית בכדי להראות את הרצינות שבביטול. לכך מועילה המכירה. בכל אופן רבים מחמירים שלא למכור חמץ גמור או תערובת חמץ. מבין הפריטים שהזכרת צריך לכלול במכירה תרופות מתוקות, ואבקת אפיה.