אני ובעלי התחתנו בגיל 18 וחצי. אנחנו נשואים כבר 8 חודשים. קיבלנו אישור מרב לקחת גלולות למניעת הריון עד סוף שנה ראשונה. בעלי מתגייס בדיוק בסוף שנה ראשונה שלנו במסגרת "הסדר", כלומר שנה וארבעה חודשים. אני בסוף שנה ראשונה ללימודים וחוץ ממלגה מהצבא ההורים מחזיקים אותנו. שנינו מאוד רוצים ילדים, אך בעלי חפץ בלהתגייס לקרבי. שנינו לא רוצים שהוא יעדר מהבית בתקופה החשובה של ההריון, דהיינו בחודשים האחרונים, וקל וחומר שבזמן שהילד כבר יוולד. מסיבה זו ומסיבה כלכלית, שלשנינו אין זמן לעבוד כלל, אנחנו מתלבטים האם נכון לדחות את ההריון עד לפחות חצי מהזמן שלו בצבא. וכן, האם יותר נכון שהוא יוותר על להתגייס לקרבי? עלי לציין, שמסיבות כאלו ואחרות נבצר ממני לעשות שירות לאומי או צבאי ועל כן אנו מרגישים שלמען חינוך ילדינו יש עניין בכל שהוא ילך לצבא בתור חייל קרבי. כמו כן, קשה לי מאוד עם המחשבה לחכות להביא ילדים לעולם עד סוף או אמצע התקופה של הצבא. כבר עכשיו הייתי רוצה להפסיק עם הכדורים אך בהתחשב בבעלי ובנסיבות החלטנו אחרת. האם לאור הנסיבות לעיל עלינו לחכות עוד להבאת ילדים לעולם, ואם התשובה לכך היא שלא לחכות מה הרב מציע לנו לעשות בהתחשב בבעיות שפירטתי?

אם את מרגישה שיהיה לך כח להתמודד עם הריון ולידה כשבעלך יהיה בצבא הייתי מציע לא לדחות את ההריון. ואם יתברר אחר כך שאת זקוקה שבעלך יהיה יותר קרוב. הוא יוכל לבקש לשרת קרוב לבית. ויוותר על המשך השרות הקרבי. הרבה דרכים יש לשרת את העם.