כתוב בקיצוש"ע הרב גנצפריד סימן צ’ סעיף י"א: "כותל או טבלא שיש בו איזה צורות או דיוקנאות וכתוב תחתיהן זו צורת פלוני וזו דיוקן פלוני, אסור לקרות כתב זה בשבת ואפילו לעיין בו בלא קריאה אסור (כתב ע"ז הרב מרדכי אליהו: ואסור לעיין בתמונות שכתוב מתחתם בכתב יד של מי הם וה"ה באלבום תמונות שכתוב פרטים על התמונות), וכן ספרי מלחמות וספרי דברי הימים של מלכי העולם, וכן מליצות ומשלים של שיחת חולין, כגון ספר עמנואל ומכל שכן דברי חשק אסור לקרותן בשבת, ואפילו לעיין בהם בלי קריאה בפיו, ואף בחול אסור משום מושב לצים, אפילו הם כתובים בלשון הקודש, ובדברי חשק יש עוד איסור שמגרה היצר הרע בעצמו, אבל אותן ספרי דברי הימים שיוצא מהם עניני מוסר ויראת שמים, כגון ספר יוסיפון וכיוצא בו אפילו כתובים בלשון לעז, מותר לקרותם אפילו בשבת, ומכל מקום אין ראוי להרבות בהם". 1. למה אסור לעיין בכל הדברים האלה? הרי זה חלק ממנוחת השבת ועונג שבת לקרוא ספרים (גם ספרי חול) ולעיין באלבומים וכו’. 2. האם לפי"ז גם אסור לקרוא עיתון שכתוב מתחת תמונה בו מי המצולם ומי צילם? 3. (על ההערה של הגר"מ אליהו) מה זה משנה אם כתוב בכתב יד או בדפוס? 4. האם אסור לקרוא ספרי קרבות של גיבורי ישראל (אפשר להגיד על ספרים אלה שהם גם מספרים על הניסים שעשה לנו ה’)?

1. למי שיש עונג בעיון באלבום ובספרים שאין בהם שום דבר שלילי (כמו גירוי תאוות או שבח גויים עובדי עבודה זרה וכדומה) אין איסור ובלבד שלא יהיה זה ברוב הזמן כדי שיוכל גם לעסוק בתורה שבכתב ובעל פה שבאמת היא משמחת ומשיבת נפש. 2. אם אין בזה חשש ממה שנזכר אין איסור ובתנאי שנזכר מקודם. 3. אם דה כתב יד עלול להיות שירצה לתקן ויבא למחוק אל לכתוב תוספת לכתוב. 4. אם יש בזה תועלת לאהבת ישראל או הארץ וכדומה מותר.