בב"י סימן שז, כותב בשם תרומת הדשן ,שמותר בשבת לדבר על ענייני מלחמות ,אך בשו"ע שז,טז כותב שאסור סיפורי מלחמות בשבת משום מושב ליצים .??

נראה שהאחרונים ניסו לחלק: שב"י - בין סיפורי מלחמה של העבר לאלו של הזמן הזה "דלפעמים יש צורך לידע את כול הנעשה" יעב"ץ - התיר אף שללא צורך וגם מתענג בקריאתו אלא האיסור על החלק של המסחר שהיו מוסיפים בסוף. ולענ"ד האיסור הנאמר על ספרות בדיונית. וההוכחה לכך שמותר לקרוא בספר היסטוריה של יוסף בן מתתיהו (לא על החורבן) גם לדעת השו"ע - לדעת כה"ח ס"ק קיא