שלום הרב, רציתי לשאול האם מותר לקרוא בשבת את הספר אבא עשיר אבא עני מאת רוברט קיוסאקי. מדובר בספר בתחום הכלכלה וההתנהלות הפיננסית, העוסק בדרכי חשיבה על כסף, השקעות והכנסה, ומטרתו חינוכית-לימודית. הוא אינו ספר קודש, אך גם אינו עוסק בדברים אסורים, אלא בהדרכה כללית לניהול כלכלי נכון. האם קריאה מסוג זה מותרת בשבת?

שלום וברכה, ניתן להקל לקרוא את הספר הזה שהוא נחשב לימוד חכמה ואינו עיסוק בעסקים ממש. אך ראוי לירא שמים להקדיש את השבת ללימוד תורה בלבד ולא לקריאת ספרים אלה (משנה ברורה שזה סה). מקורות והרחבה: נחלקו הפוסקים אם מותר ללמוד חכמות חול בשבת. כתב השולחן ערוך (שז יז): "אסור ללמוד בשבת ויו"ט, זולת בד"ת; ואפילו בספרי חכמות אסור; ויש מי שמתיר, וע"פ סברתו מותר להביט באצטרלו"ב בשבת". כתב המ"ב (שז סה) שנוהגים להקל לקרוא ספרי חכמות בשבת, ולירא שמים ראוי להחמיר כי יש אוסרים . עוד ציין המשנה ברורה (שח קסד) שהגר"א נוטה להקל בכך כדעת הרשב"א. ובכף החיים (שז קכג) כתב שבני ספרד הנוהגים כשולחן ערוך צריכים להחמיר בכך משום שהשולחן ערוך כתב בסתם את דעת המחמירים, וביש אומרים את דעת המקילים. ובהלכה ברורה (סי' שז סע' צט) הביא בשם אביו הגרע"י בהליכות עולם חלק ג' (עמוד קעב), שאף על פי שיש להחמיר בזה, וכמו שנראה מדברי השלחן ערוך שפסק בסתם כדעת הרמב"ם, מכל מקום אם הרופא צריך לעיין בספר רפואה לצורך היום יש להקל. ישנם עוד סברות להקל בכך: א. הקריאה היא מן הסתם בעיון (בהרהור) ולא בפה שהוא קל יותר (עי' מ"ב שז נד). ב. אולי מדובר בספר שכתוב בלשון הקודש שיש מקילים בכך (עי' רמ"א שז טז). ג. אם הקורא מתענג בקריאה יש מקילים (עי' מגן אברהם שא ס"ק ד, וע"ע שער הציון שא ס"ק ז). ד. כתב בשו"ת אגרות משה (אורח חיים חלק ה סימן כב) שמותר לקראות איגרת שלום בשבת. וביאר שבאיסור קריאת איגרת נאמרו שני טעמים, אחד משום שמא ימחוק, והשני משום ודבר דבר. ואיסור ודבר דבר הוא רק באופן שקורא בפה, אבל עיון וקריאה שלא בפה מותר. ואיסור קריאה בדרך עיון בלבד הוא רק משום שמא ימחוק, ועל טעם זה יש בו היתר שאנו נחשבים כחשובים לעניין זה שאין דרכנו למחוק, וממילא אין איסור, כמו שלא חששו באנשים חשובים לחשש שמא יטה. ובשו"ת מנחת אשר (ח"א סי' יט) הקשה על דבריו, אך צידד המנחת אשר להקל בקריאת ספרי חולין וביותר לבנות מהטעמים הקודמים שכתבנו. ה. במשנה אחרונה (סי' שז הע' רפד) הביא את דעת הגריש"א שיש להקל בקריאת ספרים על פי מה שכתב בספר שערי אפרים (שער י סל"ג) שספרים לא מיחלפי בשטרי הדיוטות. אך יצוין שבמשנה אחרונה (שם) הביא שדעת הגרח"ק לאסור, ודעת הגרנ"ק שלבנות אין למחות. נראה שנידון דידן דומה קצת לקריאת ספרי בישול בשבת שעוסק בחכמה שאסור לעסוק בה בשבת. לגבי ספרי בישול הביא בשמירת שבת כהלכתה (פרק כט הערה קכד) ששמע מהגרש"ז אויערבך זצ"ל, שיתכן הואיל ולא מלמדים איך להבעיר אש ואיך להעמיד קדירה על האש, רק מלמדים איך להטעים את התבשיל שיהא לו טעם טוב, אולי זוהי חכמה וידיעות, ולא מלמדים דברים האסורים, אם מלמדים רק איך שהתבשיל יהא יותר טעים. ובמשנה אחרונה (סימן שז הערה רצז) הביא בשם והגר"מ פיינשטין והגרנ"ק להחמיר בקריאת ספרי בישול, ולא קיבלו את סברת הגרש"ז להקל שהרי מלמדים בספר כיצד ללוש לטגן לקצוץ ובאיזה גובה חום יש לבשל או לאפות וכיוצא בזה מלאכות רבות הנעשות בבישול ואפיה. אך באמת נראה שנידון שלנו קל הרבה יותר מספרי בישול משום שלא מפרטים איך לעשות איסור מסוים, אלא על התנהלות כלכלית נכונה. למעשה, הגר"א נבנצל שליט"א אמר לי שבנידן שלנו, ספר שמדבר באופן כללי על התנהלות כלכלית נכונה - דינו כספרי חכמה שנהגו להקל, אך עדיף שלא לקרוא בשבת אלא ללמוד תורה.