"דרש רבי שמלאי: מפני מה נתאוה משה רבינו ליכנס לא"י? וכי לאכול מפריה הוא צריך? או לשבוע מטובה הוא צריך? אלא כך אמר משה: הרבה מצות נצטוו ישראל ואין מתקיימין אלא בא"י, אכנס אני לארץ כדי שיתקיימו כולן על ידי" (סוטה יד.). אם כן משמע שמשה לא ראה בא"י ערך עצמי, אלא רק אמצעי לקיום המצוות התלויות בה! אם כן, מדוע: "ארץ ישראל איננה דבר חיצוני, קנין חיצוני לאומה, רק בתור אמצעי למטרה של ההתאגדות הכללית והחזקת קיומה החמרי או אפילו הרוחני"ׁ(הרב קוק)?

א. דברי "הרב" שיש לארץ ישראל ערך עצמי. מקורם קדום. עיין כפתור ופרח פרק י באריכות ובתשובות החת"ס יו"ד רל"ד. עוד ראיות שמביא הרב בסוף הקדמתו לשבת הארץ. ב. דברי הגמרא שמשה רבנו נתאוה להכנס לארץ כדי לקיים כל המצוות ביאורם שלא יעלה על דעתך שכוונתו היתה חצונית גשמית. אלא משה כי רצה להגיע לשלמות רוחנית על ידי שיקיים כל המצות בארץ ישראל.