שאל את הרב

  • משפחה, ציבור וחברה
  • השבת אבידה

השבת אבידה באתר אינטרנט

undefined

כולל דיינות פסגות

כ"א אלול תשס"ז
שאלה
כבר שנים שאני נקרע סביב בעיית השבת אבידה בדורנו. אני רואה אבידה ברחוב לפחות כמה פעמים בשבוע, נניח בגד של ילד, צעצוע, עט בישיבה וכד’. בראשי מהדהדות המילים מפרשתנו (כי תצא) "והתעלמת מהם?!", אך אני נאלץ להתעלם. מה אני אעשה? אכתוב מודעה בעיתון? באיזה עיתון? בכל העיתונים? הרי הכרזה על אבידה בצורה זו תעלה עשרות מונים יותר מהאבידה עצמה. בשבוע האחרון, לאחר שנים של נסיונות כושלים לעשות זאת, השקתי אתר אינטרנט שבא לפתור את הבעיה, ולהציל את ה"מצווה האבודה" – השבת אבידה. מדובר בלוח מודעות שבעצם מהווה "אבן הטוען" מודרני, עם סיווגים לפי קטגוריות של מציאות, מקומות, חדרים לארועים ספציפיים (כמו חתונות, הפגנות), למוסדות ספציפיים (כמו בתי מלון, ישיבות, עסקים) וכו’. כתובת האתר: www.ebood.co.il. לו יצויר שאתר זה (או שכמותו) יצליח להתפרסם מספיק, האם ניתן יהיה להסתפק בפרסום מציאה באתר, ולא לבצע פרסומים נוספים?
תשובה
בנוגע לשאלתך בענין הכרזה על אבידה דרך אתר אינטרנט: יישר כוחך על הרעיון המבורך, נפלא לשמוע על הרדיפה אחר קיום מצוות התורה והיוזמה הנפלאה. לענין עצמו. המשנה ב"מ כח. אומרת: 'עד מתי חייב להכריז, עד כדי שידעו בו שכניו דברי ר' מאיר, ר' יהודה אומר 3 רגלים ואחר הרגל האחרון 7 ימים כדי שילך לביתו שלשה ויחזור שלשה ויכריז יום אחד.' והגמ' מסבירה בדעת ר' מאיר, ש'שכניו' הכוונה, שכני מקום אבידה. ר' יהודה שהלכה כמותו, לא מסתפק בהודעה לשכני מקום אבידה אלא מצריך להודיע לכל ישראל בירושלים על האבדה, זאת כי המאבד מסתמא יעלה לרגל וישמע ההכרזה. וכך כותבת הגמ' כח: 'ת"ר בראשונה כל מי שמצא אבידה היה מכריז עליה 3 רגלים ואחר רגל האחרון 7 ימים כדי שילך לביתו שלשה ויחזור שלשה ויכריז יום אחד. משחרב ביהמ"ק שיבנה במהרה בימינו, התקינו שיהו מכריזים בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, ומשרבו האנסים התקינו שיהו מודעין לשכניו ולמיודעיו ודיו. ת"ר אבן טוען הייתה בירושלים, כל מי שאבדה לו אבידה נפנה לשם וכל מי שמוצא אבידה נפנה לשם, זה עומד ומכריז וזה עומד ונותן סימנים ונוטלה'. יש לעיין האם ההודעה המרכזית לדעת ר' יהודה בירושלים פוטרת את המאבד מלהודיע לשכניו, או שמא בנוסף להודעה לשכניו צריך להודיע בירושלים. למעשה, צריך לפחות להודיע במקום מרכזי כדוגמת אבן הטוען, שכל מי שאבדה לו אבידה נפנה לשם. מתוך כך פסק החת"ס בשו"ת סימן קכ"ב, ובשו"ת חבצלת השרון חו"מ ח"ב סי' כ"ח שצריך לפרסם בעיתונים ע"מ לצאת ידי חובת הכרזה. אך זאת אם אכן מובטחים אנו שזהו מקום כנ"ל שכל מי שאבדה לו אבידה נפנה לשם. לכן, לגבי אתר אינטרנט למציאות, אם תיאורטית, אכן האתר יהיה מפורסם ונגיש לכל המאבדים, אולי יחשב זה כאבן הטוען ויתכן יהיה לצאת ידי חובת הכרזה דרך פרסום באתר. אך כיום, אחוזים ניכרים לא גולשים באינטרנט ואף אם גולשים אין שום הבטחה שאכן ידעו על דבר האתר הנ"ל למציאות, ולא יכנסו אליו. כמו כן, לא יתכן שכל גולש ברגע שיתחבר לאינטרנט, יצוץ לו מיד כל האבידות שנמצאו וכדומה. למעשה, כיום מעשית זה בלתי אפשרי לצאת ידי חובת ההכרזה דרך אתר האינטרנט שלך, אולי בעתיד אם המצב ישתנה... הרב אשר חג'בי.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il