אני נשואה ב"ה באושר ומתגוררת ביישוב דתי. אך לעיתים אני מצטערת על כך שאיננו חיים בחברה נפרדת יותר. כאשר מגיעים חברים של בעלי (נשואים או רווקים) אנחנו מדברים וצוחקים ביחד. ואני בטוחה שזה מזיק לחיי הנישואין שלנו ושלהם. בנוסף לכך, למדתי לתואר ראשון, לאחר נישואי, במכללה חילונית (עפ"י הדרכת רב, כמובן) וגם שם התפתחו שיחות ביני ובין גברים שונים, דתיים וחילוניים. חלקם על נושאים עקרוניים שעמדו אז על הפרק (כגון ההתנתקות, אמונת חכמים וכו’...) וחלקם דיבורים בעלמא, על דה ועל הא. ושוב, אני רואה בזה פגיעה בזוגיות שלי. א. איך ניתן לתקן את הנזק שנעשה? ב. כיצד יש להתנהג להבא כאשר מגיעים אורחים?

הדרך היא עשה טוב וסור מרע. כלומר ראשית לחזק את הזוגיות שלכם. לעבוד על זה להעמיק את הקשר. לבוא אחד לקראת השני לראות את המעלות של בעלך, לשמוח בהם, ולתת תוכן תורני לחיי הבית כמה שאפשר יותר. ומאידך אם את מרגישה שהשיחות עם החברים של בעלך פוגעים בזוגיות שלכם תימנעי מלהשתתף בשיחות ותפרשי לעיסוקים אחרים. ואם הם באים עם נשותיהם תפתחי שיחות בין הנשים. אבל עליך גם לחשוב למה השיחות הללו פוגעות ולתקן את השורש של הדבר.