שאל את הרב

  • שבת ומועדים
  • שאלות כלליות

בל תוסיף בראש השנה

undefined

הרה"ג דוב ליאור

ה תשרי תשס"ח
שאלה
כיצד ניתן ליישב את עניין ראש השנה הנחגג יומיים ולא יום אחד כמצוות התורה, הסיבות ההסטוריות - הלכתיות שגרמו לכך ידועות, ועיקר שאלתי, כיצד היום כאשר נקבע ראש השנה על פי לוח שנה ולא על פי עדים אנו ממשיכים לחגוג את ראש השנה במשך יומיים? הרי חז"ל אמרו שהישן בסוכה בשמיני עובר על בל תוסיף - ומאי שנא הכא, לכאורה ממש יש כאן "לא תוסיפו על הדבר אשר אנוכי מצווה אתכם..." ובמה שונים אנו מירבעם עליו נאמר: "החג אשר בדה מליבו"?
תשובה
במסכת ביצה (דף ה') יש התייחסות לנושא הזה. שיטת בעל המאור (רבינו זרחיה הלוי) שלפי ביאורו בסוגיה סובר שבארץ צריך לעשות ראש השנה יום אחד בלבד. אך אנו פוסקים כרוב הראשונים (רי"ף, רמב"ם, רא"ש) שסוברים שהיות ופעם אחת קרה בארץ שהנהיגו יום נוסף מדין ודאי דרבנן ולא מדין ספק גם היום לא נתבטלה התקנה הזו. קרה פעם במקום שיש בית ועד המקדשים את החודש, שהתחילו ביום השלושים לנהוג קודש כי חשבו שהעדים יגיעו באותו יום, והעדים הגיעו אחר כך וקיבלו אותם וקידשו את החודש ביום הבא, והמשיכו את הקדושה באותו יום וגם למחרת. ולכן גם היום לא נתבטלה התקנה. שני הימים של ראש השנה בארץ אינם כשני ימים טובים של גלויות בחו"ל שנקבעו מספיקא דיומא, שלא ידעו האם בי"ד קידשו ראש חודש ביום ה-30 או ה-31. והיום שיש לנו לוח קבוע, היום השני הוא ודאי דרבנן. ואין כאן עניין של בל תוסיף. השפת אמת מסביר שמלבד ההסבר ההלכתי המופיע בתלמוד, לכל תקנות חז"ל יש הסברים פנימיים. באופן כללי בחו"ל זקוקים לשני ימים טובים. כיון שנמצאים בטומאת ארץ העמים, עד שהאדם מפנים ומתרומם לקדושת החג לוקח לו יומיים, אך בארץ מספיק לו יום אחד. ראש השנה היות והוא יום דין, עד שאנו מחדירים לעצמינו את עוצמתו של יום הדין גם לוקח יומיים. אך כמובן הראשון דאורייתא והשני מדרבנן, מדין ודאי ולא מדין ספק. וכן, יש לזה קדושה כיום אחד ארוך לחלק מהדינים, שלא כשני ימיים טובים של גלויות (לדוג' לעניין אדם ששם ערוב תחומין לא יכול ביום ראשון ללכת לכיוון מזרח וביום שני לכיוון מערב, אבל ביו"ט הסמוך לשבת יכול ביו"ט ללכת למזרח ובשבת למערב כיון שזה 2 קדושות, אך ר"ה זה קדושה אחת לעניין זה).
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il