האם אדם שלומד תורה להתפתחותו האישית, כלומר אברך בישיבה, צריך ללמד שיעורי תורה? אם לדוגמה בישוב בו הוא מתגורר אין שיעורי תורה בכלל ובפרט שיעורי גמרא לציבור הרחב האם עליו להרגיש חובה אישית ללמד, או/ו לדאוג שאחר ילמד או שעליו קודם ללמוד ולהתפתח מבחינה אישית ורק אחר שיסיים ללמוד נושאים חשובים כגון שבת ואיסור והיתר, יוכל ללמד כך שאם יתקל בשאלות ידע מה לענות?

קשה לומר כאן באופן גורף, אחרת נדרוש מכל בחור הלומד בישיבה, שיפסיק את הלימודים ויעזור לציבור, ואז יצא שלא יתפתח בעצמו. אבל ראוי שכן יעסוק בזה קצת, ובמיוחד שכאן אין מי שיעשה זאת. ואם כן, אתה או שתדאג לאחר תזכו את הציבור. כמובן, בצורה שזה לא יפגע בעצם ההתפתחות שלך בתורה.