בסימן ק"א סוף סעיף ב’ בערוך השולחן אומר רבינו: "ולפ"ז האידנא ליתא להך דינא" האם הוא חוזר בו ממה שאמר בתחילת הסעיף - "ומ"מ נ"ל דאם אומד עצמו מקודם שלא יוכל לכוין באבות גם באידנא לא יתפלל"?

אכן נראה שחזר בו מדין זה היות והשו"ע לא פסקו.
הרב שמואל הולשטיין