בעלי גם עובד וגם לומד תורה הרבה בבית. אך בכל מה שקשור אליי: לפרנסני, לכבד אותי וכו’ הוא לא מתאמץ בכלל. להיפך, שותק ומתעלם מבקשותי ומנוכחותי. יש לו את השקט שלו והכל לדבריו מאת השם. זה מעליב ופוגע בי מאוד יש לנו ילדים שגם סובלים מהשתיקות הממושכות שלו. בליל טבילה הוא מתעלם ממני. מצידו אני יכולה להיות "פרושה", זה יעזור לו ללמוד תורה בנקיות. החברים שלו אומרים עליו שהוא צדיק. אני קוראת לו רשע מרושע. יש לי רצון להפסיק לקרוא לו רשע. אבל זה לא קורא, מה עלי לעשות?

את פגועה מאוד מהיחס של בעלך. כנראה שיש דברים נכונים בהרגשה שלך. כשאנו חיים עם בן זוג שיש לו חסרונות ואינו מתוקן אנו לא מרוויחים מכך שאנו קוראים לו בשמות גנאי. אנו בעצם פוגעים לא רק בו אלא גם בנו. עכשיו את גרמת שאת חיה עם מישהו שבעינייך הוא רשע. הדרך הנכונה היא להכיר בכך שלבן זוג יש חיסרון שאני מנסה לעזור לו להתגבר על חסרונו. במקרה שלכם קשה לראות איך את עוזרת לו. אני מציע שתדברי בענין עם רב שהוא מכבד. תלכי לרב שהוא מאד מכבד ואותו רב יעזור לך לדבר איתו להצליח לחזור את ביתו ולעשות את חיובו בשמחה ובמאור פנים. אז הוא באמת יהיה צדיק.