אני עובד זמנית כקופאי במכולת מקומית, לעתים רבות פונים אלי לקוחות ושואלים שאלות ואני משתדל לענות את האמת, לדוגמא (שאני ממציא): באה אישה שמנה ,שלוקחת קופסה דגני בוקר שעליה פירסום כי הדבר מועיל לדיאטה ושאלה אותי אם באמת הדבר מועיל, בראותי את הדגנים מלאים בדבש ושוקולד אני עונה שאני לא מאמין לפירסום ואם היא כבר שואלת אותי שלא תסמוך על כך, מיד בעל המכולת אומר לי שתוק, גוער ורומז לי כי לפי שיטתי לא ימכרו שום דבר. בהנחה שהאישה מוותרת על המוצר, האם מה שעשיתי מותר, האם לא הפסדתי את בעל הבית?

הדבר ברור שאם היה מדובר על מקרה שהכתוב על האריזה הינו שקר מוחלט, ודאי שהיה עליך חובה לידע את הקונה ובמיוחד שהיא שאלה אותך, שכן יש בפרסום דברי שקר על טיב המוצר משום איסור הונאה שחל גם על המוכר עצמו, ולכן ודאי שאינו יכול לכוף אותך להשתתף עימו בעבירה. אומנם במקרה המדובר לפנינו אין זה ברור שיש פה שקר כי כוונת המפרסם היא שמי שיאכל רק את זה לארוחת בוקר הדגן יעזור לפעילות מעיים ולהורדה במשקל וכדומה, ולכן אין פה הונאה וממילא אתה בתור עובד שתפקידו לסייע למוכר לא יכול להזיק לו בדבריך מפני שיש בזה משום הפרת תנאי העבודה. ולכן במקרים שלא ברור השקר וכד' עליך לומר שאינך יודע! אומנם יש להעיר שלאדם חיצוני ברור שמותר לייעץ כאשר שואלים אותו לחוות את דעתו על המקח. בברכה, הרב חננאל פאטשינו.