למה האישה מברכת "שעשני כרצונו" והאיש "שלא עשני אשה", זה אומר שהאישה שווה פחות או הפוך שהגבר שווה פחות כי הוא לא מכיר בערך עצמו?

מי שרוצה לראות על זה הסבר מעמיק, יסתכל בספר "עולת ראיה" של הרב קוק. הוא כותב שב"שעשני כרצונו" יש מעלה יותר מ"שלא עשני אשה". "שלא עשני אשה"- אדם מודה לה' שברא אותו גבר, כיון שהוא חייב יותר במצוות, זה מין ברכת הודאה. והאשה מברכת "שעשני כרצונו", זה לא הודאה על המצב שלה, אלא שבח לקדוש ברוך הוא שברא אותה כמו שהיא. לכל איש ולכל אשה יש תפקיד בעולם, ועל כל אדם למלא את תפקידו כראוי. התורה לא ציוותה על נשים מצוות עשה שהזמן גרמא, וזה לא מראה על זילזול ופחיתות במעמדה הרוחני של האשה. לכל אדם יש תפקיד, ולאשה אין את התפקיד הזה של מצוות עשה שהזמן גרמא. יש ביטוי בגמרא בכתובות לגבי מר עוקבא ואישתו שהיו בעלי צדקה באופן כזה שהעני לא ידע מי נותן לו. ופעם העני רצה לראות מי נותן לו, והם ברחו, וניכנסו לתוך התנור כדי שלא יראה אותם. וחז"ל אומרים שלמר עוקבא נכרכו שוקיו, ושלה לא. צידקותה היתה יותר משל מר עוקבא שהיה אחד מחכמי התלמוד. כיון שההנאה שהיתה גורמת לעניים הייתה מיידית, היתה נותנת משהו לאכול. ברור שלנשים יש מדריגה גבוהה.