האם חייבים לברך אשר יצר בבוקר בדומה לנטילת ידים, גם אם לא נצרך לנקביו? כמו כן אודה אם תוכלו לומר, האם כדאי להפריד בבוקר בין נטילת ידים (כלומר ליטול ולברך ואח"כ להתפנות) לאשר יצר אם חושש שיגע בידיו באיברי הגוף או באיברים המוצנעים? בתודה ובברכה

לדעת הרשב"א הטעם לאמירת ברכת "אשר יצר" הוא שהקם בבוקר הריהו כבריה חדשה, ולפיכך יש לברך גם אם לא נצרכים להתפנות, אולם הרמב"ם ועוד ראשונים סבורים שמברכים רק אם מתפנים. דעת הב"י שאין לברך במקרה זה ואילו הרמ"א הביא את דברי האבודרהם שנהגו לברך, ולפיכך למנהג האשכנזים יש לברך ולמנהג הספרדים אין לברך. יש ליטול ידיים ואחר כך להתפנות. אם מרגישים שנזקקים להתפנות יש להתפנות מיד לאחר הנטילה ורק לאחר מכן לברך ברכת "על נטילת ידים" וברכת "אשר יצר", ואם לא מרגישים כך, יש לברך על הנטילה ואחר כך להתפנות. בברכה,