שאלה תיאורטית: יש לי סכום מסויים, שאני יכול לבחור למי לתת אותו: לתלמיד חכם, שיושב ולומד ובוחר בללמוד במקום לעבוד (ובכך לא מצליח להתפרנס), או באדם מוגבל שאין ביכולתו הפיזית לעבוד? (ברור שאחד מהם ישאר רעב, השאלה מי קודם - הת"ח, שמרצונו רק לומד ולא בוחר במסגרת משולבת של לימוד ועבודה, או בנכה, שאין ביכולתו לעבוד?). אם כבר שאלנו, אז נמשיך - האם ראוי שת"ח יסמוך על אנשים אחרים וילמד כל היום, או שיותר נכון שיחלק את זמנו, כך שיפסיד מלימודו, ויעבוד, אך לא יזדקק לרחמי אנשים אחרים?

תלמיד חכם קודם למי שהוא מוגבל ולא יכול להתפרנס. ודאי שיש מעלה עליונה שתלמיד חכם לא יתפרנס מן הצדקה. אולם במקום שהתורה של התלמיד חכם עלולה מאד להיפגע והוא לומד לשם שמים ובשביל שיהיו אנשי רוח באומה אזי יש להעריץ את התלמיד חכם על כך שמוכן להיות במצב הלא נעים ולהיזקק לבריות. יש לנו לעשות את כל מה שביכולתנו שהתלמיד חכם לא יבוש במצבו. כל זאת ודאי מדובר אם התלמיד חכם חיי בצניעות ולא מנצל את מעמדו. [בדרך כלל זהו המצב שתלמידי חכמים היום מוסרים את הנפש ומוכנים להתבזות במצב הכלכלי].