חטאתי בכל מיני דברים במהלך חיי. הכרתי את התורה לא מזמן ואני מרגיש שמצאתי את מקומי, אני אוהב את החוכמה ואת כל העומק של התורה. רוצה להקדיש את חיי לאלוקים ולרצונו, לחיות את מה שהכי נכון. האם עליי להתוודות מול הגורמים הנכונים, לקבל את העונש, ואחרי שאוכל להתענות מספיק לקבל זכות לתת את כולי ללימוד תורה ועשיית מצוותיה? הכוונה שאני מפסיק את מהלך חיי, בשביל כל הנ"ל. אני כעת סטודנט, מסיים תואר. אבל הבנתי שלימוד תורה יותר חשוב ממנו. מה עליי לעשות?

אני מתפעל מכוחות הנפש המצויים בך. העבירות שנעשו בעבר על ידך, במה שנוגע לבן אדם לחבירו, נראה יותר שצריך להתוודות ולבקש בפועל סליחה, אם יש מי שפגעת בו או אם היה לך מכשול בנושאים ממוניים אתה צריך להחזיר את מה שלקחת שלא כדין. במה שנוגע לבן אדם למקום, מכיון שלא היה בך אמונה ולא ידעת את ה' מה שעברת נחשב כעבירה באונס שהתשובה עליה היא רק בקבלה לעתיד. במה שנוגע למה שבינך לבין עצמך, כגון מידות טובות או כגון בנושא עריות, אזי התיקון העיקרי הוא עצות שמתייחסות למצבך וקבלת סייגים או דברים אחרים שיעזרו לך להשתנות. בנוגע לצורך לעזוב את הלימודים כלליים, צריך יעוץ ממי שמכיר אותך. באופן כללי אין צורך לעזוב את הלימודים הכלליים. גם כאדם ירא שמים עליך להתפרנס ולפתח את העולם ולעסוק בישובו של עולם. אולם אם במצב המיוחד בו אתה נמצא שאם תמשיך ללמוד כסטודנט עלול כל ההתעוררות שלך לתשובה לרדת לטמיון אזי יתכן שאין ברירה שאתה צריך לדחות את הלימודים הכלליים למועד מאוחר יותר. כל טוב ועשה חיל. הקב"ה אוהב במיוחד את בעלי התשובה .