שלום, אני בן 20 בצבא, מתחזק, מבקש אם תועילו לתת לי עצה כללית בחיים. בתיכון לצערי בגלל קשיים חברתיים התחברתי לקבוצת חברים לא איכותית, ומאז נאלצתי לשמור איתם על קשר מחשש שאאבד את הקשרים החברתיים. בצבא אני התבגרתי מאוד כשלא הייתי רואה אותם הרבה זמן, וכעת כל יציאה איתם שהיא ממש מושב לצים מרוקנת את נפשי. אני מתמיד להקשיב לשיעורי תורה ונוצר אצלי דיסוננס של ממש בין העולם החילוני שלי לעולם הרוחני שאני מרגיש ממש כאילו אני מדדה. אשמח להתייחסות ואקבל בברכה גם תוכחה. תודה רבה

שלום אשריך על כל תהליך ההתחזקות שאתה נמצא בו. קשה להתנתק מחברי נעורים שקיים איתם קשר כבר שנים רבות ויחד עם זאת כעת אתה בחור בצבא, בוגר הרבה יותר, שיכול להחליט מה טוב לו בחיים ומה לא. כדי שהקשר שגורם לך להתרוקנות יפסק, כדאי לך להיפגש עם החברים לפי המצב שלך עכשיו, זאת אומרת אם אתה הולך עם כיפה וציצית תבוא איתם למפגש, אם אתה מקפיד על כשרות, על ברכות על שמירת שבת תבוא עם אותם ערכים ומצוות שיש בידך אל המפגשים, אל תתבייש במי שאתה. מצב זה יביא שחבריך דוקא יעריכו אותך וממילא האוירה סביבך תהיה הרבה יותר טובה ומקדמת. בהצלחה רבה!