רציתי לשאול בדבר חומרת המהרשד"ם שגם הקהל השומעים קריאת עשרת בני המן מן הקורא בנשימה אחת צריכים לעצור את נשימתם יחד עם הקורא, האם חומרא זו מוסכמת, האם כך ההלכה אם לא האם אפשר לברך על קריאת המגילה כשהשומעים לא עוצרים את הנשימה והקורא כבר יצא יד"ח, אם הלכה כמהרשד"ם רציתי לשאול האם הדורות הקודמים נהגו כדבריו?

עד כמה שידוע לי לא נהגו כך בדורות קודמים. אבל נוהגים שהציבור קורא פסוקים אלו בעצמו בנשימה אחת. שמעתי בשם ר' חיים מבריסק, שהקורא לא יכול להוציא בזה ידי חובה את השומעים משום שהקורא הוא שליחם של הציבור לקריאת המגילה אבל לעצור את הנשימה זה שייך בגוף ואין שליחות בגופו.