האם אדם הלומד תורה רק כדי לקבל ציון טוב במבחן (ובלי המבחן הוא לא היה לומד) נקרא אדם הלומד שלא לשמה שיכול להפוך לימודו ללימוד לשמה, ואם לא, מה הוא לימוד שלא לשמה ומה הוא לימוד לשמה?

יש מדרגות רבות בגדרי לימוד לשמה לעומת לימוד שאינו לשמה. לימוד שאינו לשמה הוא לימוד שנעשה באופן סתמי ולא מתוך רצון טהור. רק כשהלימוד נעשה מתוך מטרות שליליות, כגון: לימוד בכדי לנגח את התורה, הוא לא יכול לההיפך ללמוד לשמה. שאר הלימודים אומרים חז"ל מתוך שלא לשמה בא לשמה. לימוד למבחן יכול להעשות בדרך שתאמר שאני יודע שיש לי גוף שמשתלט עלי וגורם לי לעצלנות, אני אתמודד עם הגוף שלי בשפה שלו, השפה שלו היא שפה של תועלת . אולם תלמד גם מצד מה שאתה מכיר בערך של התורה הקדושה. אתה בוחר לקחת אמצעים חיצונייים כדי להתגבר על המניעות החיצוניות. אולם חוץ מהצד החיצוני תפתח במקביל גם שפה פנימית ועצמית, זוהי שפת הנשמה, זו שפת התורה לשמה. עלה והצלח.