ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

נדר שתיקה ביהדות | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


ה אב תשס"ח

נדר שתיקה ביהדות


הרב ש. יוסף וייצן

שאלה:
מה אומרת ההלכה על נדר שתיקה ונדרים בכלל. מי, מתי, איך ומדוע להשתמש בזה, היש הבדל בין גברים ונשים בנדון?

תשובה:
מה היחס שלנו לדנרים? בגמ' כתוב שיש נדרים שהם חיוביים. הנדר החיובי הינו נדר שאדם נודר כדי לקיים מצווה מן התורה.

נדרים שנוגעים לעניני הרשות, נדרים שאדם אוסר בהם מה שהתירה לו התורה הם כבר ענין מורכב יותר, כאן צריך לבדוק את המניע לנדר. אם היה מצב נתון שבו ללא הנדר היה אדם יכול לבוא לכלל עבירה והוא נודר כדי לעשות לעצמו סייג הרי זה חיובי. כך מצאנו בבועז שהשביע את יצרו שלא יתגבר עליו. אולם אם מדובר על נדר שבא ללא מחשבה מתוך כעס ופזיזות זהו נדר שאין לו מקום. לסוג נדרים זה קבעה התורה שניתן להתיר נדרים על ידי פתח או חרטה.

סתם נדרים שאדם רוצה להיות פרוש, זה תלוי במדרגה הרוחנית של האדם. רבי עקיבא במשנה אומר נדרים סייג לפרישות. אולם יש האומרים שנדרים סייג לפרישות נאמר רק בנדרים שאדם נודר בכדי לקיים מצווה. [ר"ת בתוס' מסכת נדרים דף כ/א]

והרמב"ן בתחילת מסכת חולין הביא שתי שיטות. בשיטה הראשונה הוא סובר שיש מקום לנדרים רק בזמן מלחמה או בזמן צרה. אם כן ניתן לומר שיש מקום לנדרים כשיש סיבה מיוחדת שדורשת מאמץ רוחני מיוחד. במקביל למלחמה וצרה יכול להיות במקום שיש חולה בבית או בימים נוראים. [כך כתוב בבית יוסף שזמן עשרת ימי תשובה נחשב כזמן של מלחמה].

בשיטה שניה הרמב"ן סובר שכל נדר שיש בו ערך חיובי, והוא לא סתם לאסור אכילה מותרת, מותר לנדור אותו. לכן מותר לנדור נדרי צדקה וכדו'. כך לשונו שם: "עוד הקשו והכתיב וידר יעקב וכתיב וידר ישראל וכתיב נדרו ושלמו לד' אלקיכם כל סביביו, ותירצו דבשעת צרה שאני כמו שאמרו באגדה וידר יעקב נדר לאמר לאמר לדורות שיהו נודרין בשעת צרתן, ולי נראה שלא אסרן אלא בקדשי מזבח שמא יבאו לידי תקלה ואין בקרבנות צורך לגבוה כדכתיב הנה שמוע מזבח טוב, אבל לצדקה ולהפריש עישור לעניים ואין צריך לומר לקיים מצות, נשבעין ונודרין כדתנן (אבות פ"ג) נדרים סייג לפרישות"

נראה שגם נדר תענית של שתיקה אינה דומה לנדר שאין בו טעם אלא יש בו ערך של התעלות. לכן לפי השיטה השניה של הרמב"ן אם הדבר נעשה בכובד ראש ולמטרות נעלות מותר לנדור. אולם בכל אופן המליצו הפוסקים שאדם ינהג את המנהג הטוב ויאמר שהוא מקבל אותו על עצמו בלי נדר. אולם זוהי עצה של חסידות.

פרשת נדרים התחדשה בין לגברים ובין לנשים. בנוגע לנשים אנו רואים בתורה שבמקום שמדובר באישה נשואה הנדר של האישה תלוי בהסכמת הבעל שלה. אולי זה נובע מכך שנשים נוטות יותר מהר לנדור. לכן התורה רצתה לאפשר את ביקורת הבעל בנוגע לנדריה. ויותר נראה שהטעם הוא שלפעמים הנדרים יכולים לפגוע בבעל של האישה. האישה היא קודם כל צריכה למלא תפקידה כאישה ורעיה ועל גבי זה היא יכולה לקבל עליה מידות חסידות של נדרים וכד'.


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il