מה הדין במי שנודר נדר שלא יכול לעמד בו. השאלה הלכה למעשה. מובא בהלכות נדרים שהנודר לא לישן שלשה ימים מכים ויושן, כיון שא"א בלא שינה. מה הדין בנודר נדר שלא יכול לעבוד בו בשעת הנדר, או שהתברר אחרי הנדר שלא יכול לעבוד בו? הנודר לא לחשוב על נשים, והוא לא מצליח, המחשבות שוטפות אותו בעל כורחו. העושה דיטה ונודר לא לאכול עוגות, ולא מחזיק מעמד, כל פעם שרואה עוגה, התאוה מתגברת עליו כ"כ חזק ואוכל את העוגה. ואם תאמר שאפשר לקשור אותו, או לתת לו מכות ומפחד לא יאכל, הוא לא נדר על דעת כן שיקשרו אותו ויתנו לו מכות, הוא נדר כדרך העולם שכשיראה עוגה לא יאכל. ישנם עוד דוגמאות לכך, והשאלה היא האם נדר שאדם לא יכול לעמוד בו לפי תכונותיו לא הוי נדר. (לאנשים אחרים שכן יכולים לעמוד ברור שיהיה נדר). אם נפסוק להלכה שנדר כזה לא הוי נדר. מה קורה בנודר לא לאכול עוגות לפעמים תאותו אינה כ"כ חזקה ויכול להתגבר, ולפעמים תאותו כ"כ חזקה ולא יכול להתגבר, האם נאמר אין נדר למחצה, והנדר לא חל, ומותר לו לאכול עוגות ללא התרת נדרים, או שיצטרך להתיר משום הפעמים שכן יכול להתגבר?

נדר שבאופן עקרוני ניתן לעמוד בו ורק האדם לפי יכולותיו אינו יכול לעמוד בו, הוא חל ולא דומה לנדר שלא אישן ג' ימים. במקרים אלו הנדר חל אולם מאידך ניתן ללכת לרב שיעשה התרת נדרים ע"י פתח וחרטה כפי שכותב הרמ"א.