כבוד הרב, אנחנו משפחה של שליחים בארצות הברית ובשנתיים האחרונות ליווינו בחור, בן לאב יהודי ואם שעברה גיור קונסרבטיבי, בתהליך הגיור האורתודוקסי שלו. במהלך השנתיים הקפיד על קלה כבחמורה, שמר כשרות, הקפיד תמיד ללכת עם כיפה וציצית, לשון הרע, שעטנז, להניח תפילין ובכל שבת שמר שבת עם חילול שבת אחד כדי שלא ישמור שבת. חמישה ימים לאחר הגיור הוא הוריד את הכיפה והציצית, הפסיק להניח תפילין, הפסיק לאכול כשר כבר, הלך למסעדות לא כשרות ואכל בשר טרף והפסיק לשמור שבת החל מהשבת השניה לאחר הגיור, התגלח בסכין, אסף את כל ספרי היהדות שלו לשקית והחליט לתרום אותם כי הוא לא רוצה להיזכר בזה. כמו כן, הוא עזב את בית הספר היהודי הדתי ונרשם לבית ספר פרטי של גויים. בשבילנו זה שוק עצום כי הוא נחשב להכי דתי והכי משפיע על חבריו. הוא טוען שכשעבר את תהליך הגיור לא דמיין לעצמו שזה יקרה ומה שקרה זה שכמה ימים לאחר הגיור הוא התעורר והתחיל להתמלא בספקות לגבי האמונה ואמיתותה. הוא כועס על ה’ שלא מגן על כל האנשים מדברים רעים כמו אונס ומוות והוא לא מבין איך ה’ נתן לשואה לקרות ולא שמע לתפילות של אנשים שהתחננו על נפשם לעזרה מה’ ועכשיו הוא עובר "תהליך רוחני של חיפוש" והוא אוהב את ה’ ובטוח שה’ אוהב אותו. 1. האם יכול להיות, והאם זה קרה אי פעם שבן אדם בזמן הטבילה קיבל עול מצוות באמת ובתמים ובערך חמישה ימים לאחר מכן התפקר לגמרי? 2. האם הגיור הזה תקף? 3. האם יש צורך ליידע את בית הדין שגייר אותו בהתנהגות שלו כרגע? 4. האם אנחנו צריכים לשמור איתו על קשר? 5. האם הוא יהודי בכלל?

אכן נראה מוזר שתוך כמה ימים שינה את דעתו. גיורו מפוקפק מאוד. אולם כדאי שבי"ד מוסמך יחקור אותו ויחליט מהו.