אצלנו ביישוב היה חוג של קרטה במשך מספר שנים, כל משתתף היה משלם למורה באופן אישי, כך ששכרו היה בנוי על מספר התלמידים. השנה רכזת הקהילה החליטה להוסיף חוג של טקוונדו , היא אמרה שחוג הקרטה לא מתרומם, ושהמורה לטקוונדו הוא יותר קריזמטי ויסחוף יותר ילדים. המורה לקרטה מתקומם כיון שהוא מפסיד תלמידים, לטענתו זה אותו חוג ממש. האם מותר לרכזת הקהילה לפתוח את החוג הנוסף?

שלום רב!! "לא עשה לרעהו רעה - שלא ירד לאומנות חבירו" (מסכת מכות כד. ) הגדרת האיסור בדין יורד לאומנות חבירו מורכבת, שכן אינו בגדר הגזל הקלאסי, שלוקחים ממון מיד הבעלים וכן אינו מזיק ישירות אלא רק על ידי מניעת רווח. ואכן מגדיר את האיסור מרן הבית יוסף (חו"מ קנו) "מדרבנן בעלמא מפני תיקון העולם" (ויש סוברים מדאורייתא). עיקר הסוגיא במסכת בבא בתרא כא הדיון בגמרא הוא בדבר העמדת רחיים נוספות על הקיימות כבר בעיר. יש לדון האם כזה הוא המצב בנידון שבשאלה, היינו, האם 'קארטה' ו'טקוונדו' נחשבים כאותה אומנות, או שמא כשתי אומניות שונות. משני היבטים שונים נראה לומר שאלה שתי אומנויות שונות: א) הסחורה הנמכרת בחוג היא הידע של המורה וצורת הקנייתו לתלמידים. כאמור בשאלה, רכזת הקהילה טוענת שהמורה לקראטה שונה מזה של הטקוונדו ויסחוף יותר תלמידים. ב) בצורה אובייקטיבית 'קארטה' ו'טקוונדו' הן שתי אומנויות לחימה שונות, ולכן התוצאה שילדים יעברו לחוג ה'טקוונדו' לא תגדיר אותם כאומנות זהה. וכי אם יפתח חוג כדור-סל ויעברו ילדים נאמר שכדור-סל ו'קארטה' הם אותה אומנות? אף אם נערער על הקביעה הנ"ל שאלה שתי אומנויות, ישנו יסוד חשוב שנפסק להלכה ברמ"א (חושן משפט סימן קנו) שהאפשרות למחות בבעל אומנות זהה היא רק כאשר הם מוכרים באותם תנאים, וסחורה באותו טיב, וכך כתוב ברמ"א: י"א הא דבני העיר יכולין למחות בבני עיר אחרת, היינו דוקא בדליכא פסידא ללקוחות, שמוכרין כשאר בני העיר וגם סחורתם אינה טובה יותר משל בני העיר, אבל אם נותנין יותר בזול, או שהיא יותר טובה, שאז נהנין הלוקחין מהן, אין מוכרי הסחורות יכולים למחות (הרא"ש וטור בשם הר"י הלוי), ממילא, השיקול של טובת הלקוחות משפיע על מתן אפשרות לפתוח אומנות דומה באותו מקום. יש פוסקים שהרחיבו את העיקרון הנ"ל אף על שינוי בתנאי השירות, נוחיות הלקוחות, משלוחים וכד'. זהו יסוד חשוב, שאם לא כן, לא נוכל לקיים חיי מסחר תקינים, והראשון שיפתח חוג יהיה המחזיק הבלעדי בזכות הזו ולא יצטרך לספק סחורה משובחת, ונמצא שהלקוחות מפסידים את האפשרות ליהנות בסביבתם מסחורה משובחת יותר. בנידון שבשאלה, זוהי אכן טענת רכזת הקהילה, שהחוג השני יהיה יותר מוצלח. ולא על נתון זה חלק המורה לקארטה אלא טען שהחוגים בהגדרתם זהים. נמצא לפי דברינו: שאין בפתיחת חוג ה'טקוונדו' משום יורד לאומנות חבירו, ומותר לפותחו. אלא שכל מה שנכתב כאן עדיין לא יכול להפסק להלכה כיוון שחסרים נתונים חשובים, כגון: מדוע חוג הקארטה לא מתרומם (מורה לא מוצלח או חוסר היענות וכד'), מה הם כל שיקוליה של רכזת הקהילה, האם יש למורה הקארטה חוזה או הסכמה בע"פ עם היישוב, האם שני המורים הם בני המקום, האם המורה לטקוונדו אכן יותר מוצלח ויסחוף יותר תלמידים- על בסיס מה החליטה כך הרכזת? תשובות לשאלות הנ"ל עשויות להכריע לאסור לפתוח את חוג ה'טקוונדו' או לפחות להגדיר את פתיחתו כמעשה שמותר אך לא ראוי, מאידך יכולות להתיר בשופי את פתיחתו. שנה טובה!! ינון זמיר