יש הטוענים כי בדברי הנחש לאישה (פס ד-ה) יש סתירה למתואר בבראשית א בפסוקים כ"ו-כ"ח. הסבירו טענה זאת. התייחסו לציפיית האל לברוא את האדם בצלמו ולברכתו לפרות ולרבות (ולאיסור לאכול מעץ הדעת, שבכוחו לעורר מודעות מינית).

שלום עבר זמן רב משליחת השאלה. אינני יודע מה הסיבות שגרמו לעיכוב הרב במתן התשובה. אני משיב לשאלתך. אינני מסכים לדברי אותם "יש טוענים". לשיטתם האדם מצווה לשלוט על החיות אם כן כיצד הנחש הצליח לפתות את האישה. לא מקובל עלי הביטוי של שבשאלה "לאיסור לאכול מעץ הדעת, שבכוחו לעורר מודעות מינית"! יום טוב