קראתי, שאם אדם התפנה בשירותים, אבל עדין מרגיש צורך, לא יברך "אשר יצר" עד שירגיש שסיים וגופו נקי. האם מצב כזה הוא כאילו האדם נמצא במקום מטונף, האם במצב כזה אסור לו לומר דברים שבקדושה, האם מותר לו לברך על אוכל? אם התחיל לאכול לפני שנכנס לשירותים, האם מותר לו להמשיך לאכול, למרות שעדיין לא בירך "אשר יצר"? (לפעמים קורה שמרגישים הרגשת צורך במשך זמן ארוך, וכך לא יוכל להתפלל או לאכול במשך הרבה זמן.)

אדם שמרגיש שעדיין צריך לנקביו אסור לו לומר דבר שבקדושה, עיין בכף החיים (סי' ז' ס"ק ב'), ועיין גם בשו"ע (סי' צ"ב ס"א). ולגבי שאלתך השניה תטול ידיך ותברך אשר יצר ותמשיך בסעודה.