לפי רש"י חוה נתנה מעץ הדעת גם לחיות. אז למה הם לא קבלו דעת להבחין בין טוב לרע?

משאלתך נראה שאכילת עץ הדעת הוסיפה לאדם דעת שלא הייתה בו קודם ולכן הוא למד להבחין בין טוב לרע, וא"כ, שאלת, מדוע לא נוספה דעת זו גם בחיות. אבל אם כך הדבר הרי שיוצא חוטא נשכר, שבזכות חטאו נתווספה בו בינה והשכל. (וכבר עסק הרמב"ם בשאלה זו במורה נבוכים). אולם לא כך הדבר. ובזכות החטא לא נוספה באדם דעה אלא להפך הוא ירד ממדרגתו שהיה בה, ושכן לפני החטא היה יצרו מסור בידו והוא שלט בו, ובחוכמתו ידע כיצד לנווט את כל יצריו לעשיית הטוב והראוי, ולכן לא הבחין בין טוב לרע, כלומר, גם כוחות שיכולים לעשות רע הוא הפך לטוב, והכל היה לטובה. ולאחר החטא ירד ממדרגתו ויצרו החל לשלוט בו, וכעת אותם כוחות שקודם החטא היו משמשים לטובה החלו משמשים גם לרעה, ולכן נדרש האדם להבחין בין טוב ובין רע, כלומר, להבין שאם לא ישמר מיצרו הוא יכול להגרר לעשיית רע. ירידה זו שבאה לאדם בעקבות חטאו יתכן ובאה גם לבעלי החיים וגם הם ירדו מדרגם, שהייתה נמוכה משל האדם גם קודם. אלא שאין הדבר ברור, שכן לאדם אסור היה לאכול מן העץ, ובאכילתו חטא ולכן נענש. אבל החיות לא נצטוו שלא לאכול מן העץ, ובאכילתם לא חטאו, מה גם שאין בהם דעת להבין, ולכן יתכן ולא נענשו כלל ונשארו כפי שהיו. ועיקר מה שבא לאדם אחרי החטא הוא מפני שחטא ועבר על דבר ה' , ולא מכוח הפרי עצמו. והחיות שלא חטאו, אף שאכלו לא נענשו.