בנירובי בירת קניה מצויה קהילה יהודית מראשית המאה וכן בית כנסת מפואר שנבנה על ידי ראשוני הקהילה שהגיעו לקניה מאירופה. כיום הקהילה מונה כשלוש מאות איש (ישראלים ויהודים תושבי המקום) שמתכנסים אחת לשבוע בערב שבת ובבוקר יום השבת לתפילות וכן בחגים, אין אפשרות להגיע בשבת למקום ברגל, הן מסיבות ביטחון והן מסיבות של ריחוק פיסי, לפיכך אנשי הקהילה ובהם יהודים דתיים מישראל סומכים על היתר שניתן להם בשעתו ומגיעים לבית הכנסת ברכב עם נהג גוי אחרת הדבק הקהילתי בבית הכנסת עלול להימס, האם יש תקדים לנושא בקהילות אחרות בעולם?

אמירה לגוי אסורה מה גם שבנסיעה ברכב יתכן שהישראל יעבור בעצמו על מלאכות כגון פתיחת הדלת ונעילתה הדלקה וכיבוי אורות (ויש חוששים לכך שעצם הימצאותו של ישראל ברכב גורמת להגברת הזרמתו של הדלק והבערתו, אם כי יש חולקים ואינם חוששים לכך). ברוב תפוצות הגולה יהודים נמנעים מלהשתמש אפילו בתחוברה ציבורית למרות ששם אין אמירה לגוי אלא הרכבת עוצרת ממילא בכל תחנה ותחנה. עם זאת שמעתי שבמקומות נידחים שאין אפשרות אחרת משתמשים בתחבורה ציבורית אך איני יודע אם הדבר נעשה על דעת פוסקים מוסמכים. משאלתך משמע שאותם יהודים נוהגים כן מקדמת דנא ואינם שואלים מה ההלכה לכתחילה. אין אפוא חובה למחות בידם אך מי ששואל לכתחילה כיצד לנהוג כגון תייר מן הראוי להורות לו שימצא מקום אכסנה בטווח הליכה לביהכנ"ס.