ידוע אודות עניין לשון וכתב, כמשל שפת האידיש יש לה לשון אבל אין לה כתב, ונעזרת באותיות הכתב העברי. אמנם יש הוכחות רבות כי בריאת העולם היא בלשון הקודש, למשל, רש"י בראשית פרק ב פסוק כג: לזאת יקרא אשה כי מאיש וגו’ - לשון נופל על לשון, מכאן שנברא העולם בלשון הקדש. ולרבות לנ"ל "וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו". אך אין צל של ראיה אודות האותיות של אותה לשון. איך נתן לומר כי ה"יוד" שניטלה משרי אמנו הייתה בצורת נקודה (טיפה), שהרי דייקא, אברהם העברי קורא לו הפסוק, וידוע שאותיות העברית הקדומה שונה בצורתה עד העליה לבית שני, "למה נקרא שמו (של כתב) אשורי שעלה עמהם מאשור"? אך בכל זאת מאידך גיסא, מסורת היא כי הלוחות וכל הדומה להם בקודש הן הם מאותם אותיות הקודש שבעשרה מאמרות שבהם נברא העולם ... אך הוכחה אין? וכן יש להוסיף כי כל האותיות שעסקו בהם הרשב"י וכל עסקני "פרדס" כולם מעידים על התיחסות האותיות ללשון הקודש. עדות יש, ראיה אין. ובכן כלום יש ראיה אודות אותיות הקודש? דומני שיש עניין ב"ווי העמודים" המעיד על אות "וו" אך אם אפשר לקבל ביאור שאפשר לסמוך עליו?

אומם לאחר העלייה מאשור נשתנה הכתב על ידי עזרא, אך נחלקו רבותינו בגמרא, (סנהדרין כא עמ' ב - כב עמ' א, וע"ע שבת קד עמ' א, וכן במגילה ג עמ א) אם עזרא אכן שינה את הכתב ממה שהיה מקובל קודם או שגם מתחלה ניתנה התורה בכתב אשורי ואח"כ שכחו אותו ובא עזרא וחידש, כלומר הזכיר אותו. מכל מקום, מלבד מסורות הללו על הכתב ישנה ראיה, אומנם לא מתקופת מתן תורה אלא מתקופת אסתר ומרדכי ששלחו איגרות ליהודים "ככתבם וכלשונם", משמע שליהודים היה גם כתב מיוחד. (ובגמרא מקישים לשונם כתבם, מה לשונם לא נשתנתה אף כתבם לא נשתנה).