א.אם אדם מברך אשר יצר ומכוון שירפא מחוליו ל"ע.. האם זה נחשב לוחש למכה? ב.האם מותר לשבור קיסם בשבת לצורך כל שהוא? ג. אם אדם נמצא בבית אחד ושותה מבקבוק מברך "שהכל" פעם אחת ומכוון לפטור לכל היום. האם זה נוגע גם לאוכל? ואם סיימתי את הבקבוק ומזגתי מים מהברז? הרי המים מהברז לא היו באותו בית באותו זמן..!

א. אשר יצר היא ברכת הודאה על עך שהגוף מתפקד כראוי. אם אתה רוצה לבקש רפואה אתה יכול לומר פרק תהילים. ב. השובר קיסם בשבת לגודל מיוחד המתאים לצורך שלו עלול לעבור על איסור מחתך מהתורה. אם שובר סתם אסור מדרבנן משום מקלקל. ג. המתכוון בברכתו לפטור את סוגי המאכלים הכלולים בברכה שמברך לא צריך לברך על המאכלים שיאכל אח"כ אפילו לא היו לפניו. לדוגמא: השותה מים פוטר בברכת שהכל את כל המאכלים והמשקים שברכתם שהכל. אמנם יש אומרים שכוונה זו מועילה רק למשך זמן של שיעור עיכול בלבד (מג"א קפד ט) אלא שרבים חולקים על כך (עי' אבן העוזר שם ועוד עפ"י הרמב"ם; מ"ב יז). אלא שלמעשה כתב הבה"ל (קצ ד"ה אחר) שלכתחילה אין לפטור בברכה אחת אכילות ושתיות למשך זמן רב של יותר מכדי עיכול כיון שמפסיד את הברכה האחרונה של המאכלים שכבר אכל, ואעפ"י שבסוף היום יברך ברכה אחרונה, ברכה זו חלה על המאכלים האחרונים שאכל ולא על אלה שכבר עבר זמן רב מאכילתם. לכן למעשה: אם אוכל או שותה מאכלים שאין מברכים עליהם ברכה אחרונה לרוב הדעות יכול לכוון לפוטרם. כגון: הלומדים לאורך זמן ומידי פעם מגישים לפניהם שתיה חמה שלא מברכים עליה ברכה אחרונה. בשאר אכילות ושתיות מעיקר הדין כתבו האחרונים שיכול לכוון כנ"ל אולם הדבר אינו מומלץ עפ"י הבה"ל הנ"ל וגם מפני חששות שונים של היסח הדעת, יציאה ממקום למקום ושיכחה לברך בסוף ברכה אחרונה. [עי' בזה באריכות: יבי"א ו כז; צי"א יב א; מנח"י ה קב; וזאת הברכה עמ' 53 ועוד]